закладки фен харьков 1zgaxzoהרהורי עבירה מניין?

במלחמתה של מחשבה

הרבה אנשים בעלי תשובה אשר עזבו את כל עולם הדימיון וברוך השם קיבלו על עצמם עול תורה ומצוות ונכנסו תחת כנפי שכינה וכאשר הגיע לידם הספר "כי תצא למלחמה" התקשרו אלינו ושאלו אותנו על מחשבות ניאוף רחמ"ל שתוקפות אותם מהעבר שלהם.והם מבולבלים וכמעט נואשים כלפי עצמם ח"ו מה לעשות עם אותם מחשבות, וכיצד להתמודד עם הדבר, ומה בעצם צריך לחשוב על עצמי? ומה הקב"ה חושב עלי במצב כזה?וכל השאלות שעולות במחשבות הבעלי תשובה עם העבר שלהם בענין הברית.לכל אלו יש תשובה נפלאה ומעודדת מאוד אשר הקורא בה ויעמיק בה יוכל לזכות לדעת אמיתית ונכונה שאיתה יעמוד בזמן של נסיון וינצח במלחמה של מחשבות הניאוף רחמ"ל

הכיסופין להקדוש ברוך הוא

ותחילה נקדים לזה דבר אחד שהוא יסודי מאוד שצריך כל בעל תשובה לדעת בנפשו והוא מבוסס על פי דברי רבינו ישראל בעל שם טוב זצוקל"הה.שמובא בספר "כתר שם טוב" דף ז" וזה לשונו:

"וזה שאמרו במשנה מסכת קידושין דף ב האישה נקנית לבעלה ב-ג דרכים והם בכסף בשטר ובביאה והנה הקב"ה נקרא איש כמו שכתוב:" ה' איש מלחמה", ועם ישראל נקרא אישה.וזה שאומרת המשנה כיצד הדרך שבו יהודי אשר ישראל יכונה שמשול לאישה נקנה לאיש שהוא הקב"ה מהו הדבר שיעשה בינינו לבין הקב"ה קניין גמור? ואומרת המשנה:

א. בכסף

שבפשטות המשנה מתכוונת לכסף גשמי וכן בשני הדברים הנוספים, אבל גילה לנו אור שבעת ימים בדרך החסידות דבר נוסף והוא שכסף הוא בחינת ימי החסד[ וזה בעצם מובא בספר הישר לרבנו תם שהם נקראים ימי אהבה שבאלו הימים יש לאדם התעוררות גדולה לעבודת הקב”ה] שהקב"ה מסייע ליהודי בחסדו הגדול בתחילת דרכו של עובד השם, ועל ידי שהק"בה עוזרו האדם מרגיש שהוא כוסף לבורא יתברך מלשון כיסופין והאדם מתלהב בתורתו ועבודתו

יתברך וזה נקרא גדלות ראשון ע"כ. רוצה לומר שהבעל תשובה מרגיש בתחילת תשובתו כיסופין והתלהבות בתפילה ובתורה וכמו שאומרים "אורות גבוהים" וזה התקופה הראשונה והנה אח"כ מגיעה תקופה שניה שהיא נקראת.

ב. בשטר

וממשיך הבעל שם טוב הקדוש ואומר שאח"כ נסתלק הכסף ומגיע השטר ונקרא "ימי הקטנות",וגם שהאדם אינו חושק וכוסף מכל מקום על האדם יש צד של הכרח להכריח את עצמו ולדבק עצמו "בשטר" שהם בעצם אותיות התורה בלומדו בגמרא או בהלכה ובין בשטר של אותיות התפילה ע"כ.

וביאור דבריו שכאן בתקופה זו שהאדם מרגיש ח"ו שכביכול יורדים לו הכיסופין ומרגיש פעמים רבות קושי רב בלימוד ועסק התורה, והכל צריך להשיג ביגיעה מרובה גילה לנו הבעל שם טוב הקדוש כי זה תנאי הכרחי שיהיה בקשר של היהודי שמשול לאישה בשביל שיקנה להקב"ה שמשול לאיש. כי בשביל שיתגלה כלפי שמיא וכלפי העולם כולו.

שאתה אחי היקר אוהב את הקב"ה וקנוי ומשעובד רק אליו יתברך צריך אתה להוכיח לו יתברך שלא רק בתקופת הכיסופין אתה אוהב אותו ועובד אותו בתורה ובתפילה וכ"ו.. אלא גם בשטר בתקופה של השגת רוחניות בעמל ויגיעה ואם תעשה כך אז יגיע לך השלב השלישי של הקינין השלם עם הקב"ה וזה.

ג.בביאה

מלשון חוזר ובא פירוש אתה תחזור לכיסופין ולהתענג על השם על ידי שיחזרו לך המוחין בתורה ובתפילה שנקרא ביאה שהיא זיווג שני עכל"ק.

ומכאן נבוא ונשכיל כיצד לנוהג בתקופה קשה של זמן "השטר" ששם בעצם מתחילים להתקיף את האדם בדרך כלל כל מיני מחשבות של ניאוף כאשר סיפרו לי אנשים .

מלבוש רוחני

והסיבה לכך כדי לקבל דעת נכונה יבואר בטוב טעם על פי האר"י שבחבורה הוא המקובל האלוקי רבינו האר"י הקדוש אשר היה מלאך ה' צבקות שלמד פה אל פה מאליהו הנביא והם מובאים בספר "שער הליקוטים" על ספר מלכים א' סימן א': על פסוקים א-ה "והמלך דוד זקן בא בימים ויכסהו בבגדים ולא יחם לו ויאמרו לו עבדיו יבקשו לאדוני המלך נערה בתולה ועמדה לפני המלך ותהי לו סכנת ושכבה בחיקך וחם לאדוני המלך ויבקשו נערה יפה בכל גבול ישראל וימצאו את אבישג השונמית ויביאו אותה למלך והנערה יפה עד מאוד ותהי למלך סכנת ותשרתהו והמלך לא ידעה"

וענין מה שכתוב "בא בימים" נדרש בזוהר על הפסוק "ואברהם זקן בא בימים" ואומר רבינו האר"י כי במקום אחד מביא הזוהר הקדוש [זוהר פרשת ויחי רכ"ד.רכ"ו] שמאותם הימים של האדם שעושה בהם מצוות ומעשים טובים,נעשה מלבוש לנשמה .

וכל זה הקדים רבינו האר"י כדי לבאר את כל הפסוקים הנ"ל שהבאנו, וזה לשונו:"ואומנם באלו הפסוקים יש לשאול:

א.על השינוי הנמצא בין ביאת הימים של אברהם אבינו לביאת הימים של דוד המלך ע"ה,כי אברהם אבינו שכתוב עליו "ואברהם זקן בא בימים" היה שם זקן ושבע ימים והיה בן קע”ה {מאה שבעים וחמש שנה}ואילו דוד המלך שנכתב עליו "והמלך דוד זקן בא בימים" היה רק בן ע'{שבעים} שנה בלבד וקשה השינוי של הגילאים שכתוב בשניהם בא בימים אבל גילאים אחרים.

ב.ועוד יש לשאול על השינוי שאברהם נתברך בכול,שכן כתוב{בפרשת חיי שרה פרק כד} ”ואברהם זקן בא בימים וה' ברך את אברהם בכל "

ואילו דוד המלך "ויכסהו בבגדים ולא יחם לו" ומדוע?

ג.ועוד צריך להבין מה אלו הבגדים וכסויה ולמה לא יחם לו? וכי הוא חסר בגדים כדי לכסותו וכדי לחממו?

ד.ועוד צריך להבין מהי תקנת עבדין להביא לדוד המלך דווקא נערה בתולה שתחממהו,וכי היה חסר נערות או נשים עד שבקשו בכול גבול ישראל וימצאו את אבישג,שדרך מציאה מצאוה?

ה. ויש עוד להבין למה שינה הפסוק בהמשך ואמר סכנת ואילו בתחילה אמר נערה בתולה?

ו.ועוד למה אמר הפסוק סוכנת ולא אמר הפסוק "ותהי למלך מחממת", ועוד מדוע דווקא הציעו לו בתולה ולא בעולה?

ח.ועוד מדוע "לא ידעה" כלומר לא שכב עימה הלא אם תבוא ותאמר בגלל שהוא זקן כבר ידעת מה שאמרו רבותינו

במסכת סנהדרין דף כב עמוד א.:כי כאשר אמרה אבישג השונמית לדוד תישאני לאישה,אמר לה אנני יכול כי יש לי כבר י"ח נשים, אמרה לו הנך אומר זאת כדי להתחמק כי אתה זקן ותש כוחך ולכן אתה מתרץ לי שאני אסורה לך.ואז קרא דוד לבת שבע ושכב עימה יג' פעמים וכו'...ע"ש.ורואים מפה שדוד לא תש כוחו וא"כ מה היה הצורך בזה שתהא אבישג לידו ולא ישכב עימה?

ט.ועוד יש להבין מה עניין הסמיכות בפסוקים בפסוק ו' של אדוניה בן חגית שמתנשא לאמור אני אמלוך ויעש לו רכב ופרשים וחמישים איש רצים לפניו ומה הטעם שמיד יסתמך זה לזה.

אין לבוא אל שער המלך בלבוש שק

ואמנם אומר רבינו האר"י הענין הוא שעשיית כל הימים כולם שבחייהם של צדיקים הם עשייה ליצור מלבוש לנשמה כדי להתלבש באותו מלבוש,כי לאחר שאדם נפטר אין לבוא לשער המלך בלבוש שק.כי אם בחלוקא דרבנן לחזות בנועם ה' ודוד המלך ע"ה השיג באלו השבעים שנה שחי מה שהשיג אברהם אע"המאה שבעים וחמש שנה.

כמו שמצינו שאמרו רבותינו ז"ל{בירושלמי מס"כ ברכות פרק ב' הלכה ח} כי רבי בון במיעוט שנותיו שחי מכל מקום למד תורה מה שלא השיג תלמיד וותיק בכמה שנים.וכן היה לדוד המלך ע"ה שתיקן את המלבוש שהם נקראים בגדים.וכן היה צריך להיות בהיותו מוכרח לחיות ע' (שבעים) שנה שנתן לו אדם הראשון או האבות כידוע. ודוד המלך יצא מהשבעים שנה והניח לו ה' מכול אויביו ובא ליום השבת ובו נפטר ועלה לבינה. ועתה כשהזקין והתחיל לבוא ביום השמיני נתרצה לקורבן לפני הקב"ה, ולכן הוכרח באלו השנים לעשות הלבושים הצריכים לו להיותם שלמים והם הבגדים הנזכרים בכתוב בסוד מור, אהלות קציעות,לבגדותיך.

ומה שכתוב "ויכסו בבגדים ולא יחם לו" ולא יוכל ליהנות מהם העניין הוא כי מלבד הלבושים הנזכר בזוהר, יש לבושים אחרים שהם נעשים ממצוות עשה שהם רמ"ח מצוות עשה,ויכסו בהם רמ"ח אבריו ובקיום מצוות לא תעשה שהם שס"ה גידים ושס"ה ימים שלא חטא בהם.והם הם הנקרבים ונעשים מלבוש לו בסוד "ויקרבו ימי דוד”. וזהו המלבוש הוא לנשמה שתוכל היא לעלות ולהראות לפני המלך ה' צבאות. בסוד ויבא משה בתוך הענן.ובכח אלו היה יכול לעלות לקבל התורה וזה מלבוש הנשמה.וזולת המלבוש הזה יש מלבוש אחר של הנפש ומלבוש אחד אחר אמצעי בין הנפש והגוף.

כמו שאומר האר"י זלה"ה בדרוש מאמר חז"ל במסכת סנהדרין דף ק"ג :"שתפש הקב"ה בבגדו של ירבעם בן נבט ואמר לו חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן. ואמר הרב וכי למי שחטא והחטיא את הרבים עושה לו הקב"ה כך תפסו בבגדו? אלא אומר הרב זל"הה כך הנשמה, והרוח,והנפש שיש לאדם לכול אחד מהם יש לו לבוש ושל נפש הוא אמצעי בין הנפש והגוף וכו'...ובלבוש הזה של ירבעם תפש הקב"ה שיחזור בו ולא ח"ו בלבוש גופו כי אם בזה הלבוש הנ"ל שהוא מעולה מן הראשון.

ועלה בידינו שהימים הם המלבושים הנעשים בהם, נשאר עתה לבאר למה לדוד המלך ע"ה ויכסהו בבגדו ולא יחם לו? ולא נהנה מהם? כי כן עולה בגימטריא יח"ם כמו נ"ח רוצה לומר לא נח בהם ולא נהנה מהם.

אומנם העינין הוא כי בהיות כי תיקן אלו המלבושים ומכול מקום עדיין היו חסרים מעט ולא הושלמו,בהיותו כי שב בתשובה שלמה מענין בת שבע שאכלה פגה,והתענה וסיגף עצמו.אם היות שהייתה שלו [כלומר אף שהייתה שלו] ולא נמחל לו עד שקם עליו בנו אבשלום ובא על עשר פילגשי אביו וברח מפניו עד שראה ה' בעוניו החזירו לכנו ולמלכותו,ובזה הושלם ומחל לו על אותו עוון וזה מה שאמרו חז"ל במסכת בבא קמא דף נ'.

"כל האומר הקב"ה וותרן יוותרו מעיו”,אלא מדקדק עם סביביו כחוט השערה .

ועוד בסיבת חטא קטן שהיה לדוד במחשבה ח"ו שהיה בו לכן לא נתקן המלבוש לגמרי. וזה החטא לא נתגלה בכתוב כי אם ברמז

שאמרו חז"ל במסכת מגילה דף יד:

"כשהלך דוד להרוג את נבל הכרמלי קדמה אביגיל אשת נבל במנחה ההולכת לפניה, והיא רוכבת על החמור ויורדת בסתר ההר ודוד ואנשיו יורדים לקראתה, ואמרו חז"ל שבאה על עסקי סתרים שהראתה לדוד המלך דם נידה שיפסוק לה אם טהור או טמא אמר לה וכי מראין דם בלילה לבדוק אמרה לו וכי דנים דיני נפשות בלילה.עד שאמר לה "ברוך טעמך וברוכה את אשר כליתני היום הזה מבא בדמים” [שמואל א פס' כה] ודרשו חז"ל נאמר דמים ולא דם להגיד שהצילה אותו מדם נידה ושפיכות דמים.מלמד שגילתה שוקה וברש"י ונתאווה לה ותבע אותה לתשמיש והלך לאורה ג' פרסאות אמר לה "הישמעי לי אמרה לו" לא תהיה זאת לך לפוקה" וכו..

ואומר רבינו האר"י כי זה נרמז בכתוב "היא רוכבת על החמור ויורדת [שמאול א' פס' כה] ראשי תיבות הם אותיות ערו"ה ושם לא היה המעשה כי אם הרהור כי הלב לכאורה.והפסוק מעיד על זה כי תמצא בראש הפסוק שם הקב"ה,דכתיב והיה היא רוכבת על החמור והקב"ה שם את שמו להעיד כי דוד לא חטא במעשה ח"ו.ולכן אמר לה דוד ברוכה את וברוכה טעמך אשר כיליתיני היום מבוא בדמים: גילוי עריות ושפיכות דמים.ואחרי כל זה הקב"ה דיקדק עימו כי אפילו על חטא במחשבה רצה הק"בה שיעשה תשובה קודם שימות ובזה יושלמו המלבושים, וקודם התשובה לא היו שלמים לכן לא נהנה מהבגדים וזהו פרוש הפסוק "ולא יחם לו".

דרך התשובה להירהור ומעשה

ואומר רבינו האר"י ודרך התשובה שעשה דוד המלך היא מידה כנגד מידה.והיא זאת שאמרו לו עבדיו "יבקשו למלך נערה בתולה טובת מראה ושכבה בחיקך והייתה למלך סוכנת”.כלומר אף על פי שהוא עדיין בתוקפו הוא יכניע את יצר הרע ולא יגע בה.

וזה שכתוב סוכנת כלומר שהיה עמה בצער וסכנה להכניע יצר הרע ובזה יתוקן אותו עוון{וכמובן ח"ו מלומר שאדם צריך ללכת למקום ניסיון ולומר אהיה עם אישה בחדר או במקום אחר ולא אחטא עימה, ח"ו מלומר כן הלא אין אפוטרופוס לעריות וכוונת רבינו היא שאם יזדמן לאדם ניסיון כזה של הירהורי ניאוף או עבירה אז האדם צריך לעמוד בזה הניסיון כדי לעשות תשובה מידה כנגד מידה וכנ"ל}

ולזה הייתה דווקא בתולה להראות העמים כי לא נגע בה,ואילו הייתה בעולה מי היה מעיד שלא נגע בה.ועל ידי זה שלא נגע בה יתוקן המלבוש הרוחני ואז חם לאדני המלך.ולזה לא לקח מנשיו או מנערותיו כי ליבו גס בהם ,אלא זו יפה עד מאוד ודרך מציאה ואף על פי שגם שכבה בחיקך ומחוזק התאווה היה מסוכן עימה בכל עת ובכל רגע יכניע היצר הרע ולא יגע בה.וזה שכתוב וחם לאדוני המלך בכוח התאווה שעל ידי זה תקובל תשובתך מידה כנגד מידה.

אביגיל תיקונה על ידי אבישג

ועוד ראיה כי תיקנה מענין אביגיל והמחשבה שהרהר בה לכן תמצא כי אותיות אביגיל הם אותיות אבישג שאם תחליף את האות ל' בש' וכו.. ונשתנית בשינוי השם וזה שכתוב "וימצאו את אבישג" כלומר ראויה היא לתקן את עוון אביגיל,מאחר ששמה קרוב לשם אביגיל כאמור.ועל ידי זה נתקן מלבוש הנשמה,בהיותה רוצה לעלות למעלה ואם ח"ו לא יעשה דוד המלך תיקון זה קודם מותו היה מוכרח לעבור עליו צרה אחרת, כצרת אבשלום בעוון בת שבע.

במידה שאדם מודד בה מודדין לו

ובזה תבין את השאלה האחרונה ששאלנו מה ענין סמיכות של ואדניה בן חגית מתנשא לאמור אני אמלוך ועשה לו רכב ופרשים וכו'...וכל הגיבורים שהיו לדוד היו בעזרו של דוד. ואילו בימיו של אבשלום לא היה כן אלא היו בעזרו של אבשלום ומדוע?

אלא בתשובה זו הנ"ל שהביאו את אבישג ליד דוד המלך ועדיין בתוקפו הכניע את יצר הרע ולא נגע בה על ידי זה שנתקן נתקלקלה עצתם.וגם כן על ידי הצער שציער לשאול המלך בכריתתו כנף מעילו ונגע בכבוד המלכות לזה כאן נצטער דוד וזה שכתוב אדוניהו מתנשא לאמור אני אמלוך. ובזה תבין למה נתן הנביא נתן עצה לבת שבע שתלך ותאמר לדוד כי אדוניה רוצה לימלוך ואילו אתה הבטחת לי שבני שלמה ימלוך ועשה דוד המלך את מה שעשה שנשבע והמליך את שלמה בנו ועל ידי זה נפלה מחשבתו של אדוניהו למלוך . וכל זה יעץ נתן הנביא לבת שבע כי ידע שדוד המלך ע"ה תיקן העוון,והמשכיל יבין.

מידה כנגד מידה

אומר רבינו האר"י כי עלה בידינו שעל ידי התשובה שעשה דוד המלך הושלמו ב' {שניי} המלבושים. מלבוש הנשמה באבישג שהייתה על ידי מחשבה לבד שנמצאת במקום הנשמה ועל ידי הרהור זה כך גם כן רצה אדוניה במחשבה למלוך.ואבשלום במעשה מלך תקופה מסוימת ורדף אחרי אביו וכו'.. ולמה? בגלל חטא בת שבע שהיה במעשה. והנה נתקנו הבגדים מלבוש הנשמה ומלבוש הנפש,ולזה אנו אומרים "דוד מלך ישראל חי וקיים הוא.

”כי תיקן כל המלבושים, והוא תיקונו של האדם הראשון שכן אדם זה ראשי תיבות אדם דוד משיח ולא נאמר בו מיתה כי אם כתוב על דוד המלך "וישכב", וזה שאמר הכתוב "כסאו כשמש נגדי כירח יכון עולם” בביאת משיחנו במהרה בימינו

אז מה עושים עם המחשבות

ועל פי כל ההקדמה שהבאנו בשם איש האלוקים רבינו האר"י נוכל לבוא ולומר מדוע תוקפים את הבעל תשובה הירהורי ניאוף בתשובתו, והוא עצמו יודע בנפשו כי הירהורי עבירה קשים מעבירה ואלוקיהם של ישראל שונא זימה הוא. והוא חוזר ושב אל ה' ושונא מה שה' שונא, ואם כן שואל הבעל תשובה בליבו מדוע נתן לי הקב"ה כזה נסיון של מחשבת ניאוף ולמה כביכול נותן הקב"ה רשות ליצר הרע לנסות אותי בכזה נסיון? והאדם אומר בקרבו הקב"ה אני אוהב אותך וחפץ בקרבתך ולא חפץ במחשבות אלו ואם כן מדוע לא תעזור לי שלא יפריעו לי מחשבות ניאוף אלו מהעבר בעבודת ה' שלי?

וגם פה יהיה מובן על פי כל ההקדמה אתה בעבר היית חוטא במעשה וגם במחשבה רחמ"ל וחושב על מחשבות ניאוף במזיד והיית נהנה מהם רחמ"ל.וכעת אתה שונא את אותם מחשבות כמו שהק"בה שונא אותם.לכן אף על פי שהם יבאו לך אתה תדחה אותם ותתגבר עליהם לסלקם מעליך הן על ידי עסק התורה והן על ידי לימוד מוסר. וכל הצער שאתה מרגיש זה בא לכפר על הירהורים שהיו לך בעבר במזיד רחמ"ל, כעת הצער שבא לך על ידי מחשבות אלו וסילוקם ממך כמו אצל דוד המלך ע"ה הדבר מכפר לך על ההעבר ומלמדך שלא תחזור לכיסלה של הירהורי ניאוף אלו.

ומכאן נשכיל ונבין כי הימים של "השטר" כשם שהזכרנו בשם הבעל שם טוב הקדוש שהבעל תשובה נמדדת אהבתו להקב"ה כי שם בדרך כלל בתקופת חיים זו יצר הרע מביא לאדם מחשבות ניאוף. וישנם בעלי תשובה שעומדים ונלחמים ביצרם וישנם כאלו שנופלים בנפשם כי רואים שח"ו המחשבות ניאוף תוקפות אותם ואומרים לעצמם עד מתי אתה פוסח על שני הסעיפים גם לומד תורה וגם חושב על נשים רחמ"ל ותראה לא רוצים תשובתך בשמיים שאם לא כן מדוע יש למחשבות אלו רשות לבוא אלייך? וכל מיני טענות של יצר הרע דומות להם. וכאן ח"ו הבעל תשובה נופל ברוחו נכנס לעצבות ויאוש ויורד ח"ו מדרך ה.והסיבה כי לא השכיל להבין שצריך הוא שיעבור עליו דבר זה וצער זה והוא ידחה אותם כמו שדוד המלך לא שכב עם אבישג לכפר על הירהור של אביגיל, כך גם גם אתה אחי היקר צריך להתגבר על מחשבות אלו ולהתעלם מהם וזה בעיקר על ידי שיכנס בך כמה שיותר מחשבות של תורה ויראת שמיים.ואז על ידי זה יתקיים בך "יתפרדו כל פועלי אוון" על ידי שתדחה כל המחשבות שתוקפות אותך יתפרדו ויתוקנו המחשבות ניאוף שהרהרת במזיד רחמ"ל. ותעבור תקופה זו ותגיע לתקופת "הביאה" שזה הכיסופין והתלהבות של קדושה בעבודתו יתברך וזה על ידי שלא תיפול בנפשך ח"ו אלא תתגבר כארי וכמו שדוד המלך יתגבר ותיקן כך גם אתה תתגבר ותתקן ויתפרדו כל פועלי און אמן ואמן.

העצה כיצד למעט את המחשבות הרעות

ישנם המון סגולות כיצד למעט את המחשבות של הניאוף, ונביא לפניכם מספר עצות נפלאות, וצריך שתדעו צופים יקרים כי יש קיצור דרך לכל המחשבות הרעות שפוקדות את האדם, שהם נובעות מזה שהאדם עוד לא תיקן את היסוד כראוי, ולכן רחמ"ל כל הפגמים שעשה דבוקים בו בשורש נשמתו, ולכן הם רוצים שהאדם יפול לעצבות ויאוש, ואסור לאדם להתייאש מהם, אבל הקיצור דרך הוא, שכמה שתעשה יותר זיכוי הרבים בעניין שמירת הברית כך מהשמיים ירחמו עלייך ויקלו מעלייך את כל הצער ועוגמת הנפש, של הרהורי עבירה קשים מעבירה.

והטעם לכך,שאם האדם יזכה את הרבים יוקל מעליו כל העניין. מובא בשער הגלגולים, כי יש ב' סוגים של גלגול נשמה, יש עיבור נשמה, ויש גלגול נשמה, פירוש הדבר: גלגול נשמה זה שהאדם נשמתו מתגלגלת בשנית לעולם הזה לתקן משהו מגלגול קודם, ועיבור נשמה זה שהאדם עצמו מתעברת בו נשמה של צדיק או רשע, ולכן אומר רבינו האר"י ברגע שהאדם מקנא על הברית, ומזכה את הרבים בשמירת הברית, מתעברים בו נשמות של צדיקים שהיו מקנאים על הברית, ואז האדם מרגיש סייעתא דשמיא גדולה מאוד לשמור על הברית,ועל ידי שהאדם חלק בארגון הקדוש הזה שמפיץ לאלפים ורבבות שמירת הברית או צניעות לבנות, כך מתעברים בו נשמות הצדיקים ונשמות המלאכים שנבראים בעקבות זיכוי הרבים שעשה,ואז מקילים מעליו בכל עניין של פגם הברית.

עצות נפלאות לשמירת המחשבה

"מעשה שהיה"

מסופר על הבעל שם טוב הקדוש כי לפני פטירתו דאגו תלמידיו מי יהיה המנהיג החדש ממשיך דרכו, ואמר להם הבעל שם טוב הקדוש כי ילכו וישאלו למי שנראה להם למנהיג

"אם יש לו עצה להינצל ממחשבות לא טובות ורעות" ומי שיענה להם תשובה זה לא המנהיג שלהם, ומי שלא יתן להם עצה זה ראוי להיות ממשיך דרכו ומנהיגם עד כאן{נהר יוצא מעדן}.

הנה מכאן מקבלים הרבה דעה והשכל כי רבינו ישראל בעל שם טוב הקדוש מלמדנו כי המחשבה זה דבר שקשה מאוד להתגבר עליו וזוהי מלחמה מתמדת להתגבר יום יום על מחשבות לא טובות.

וכך מובא בגמרא מסכת בבא בתרא דף קסד' עמוד ב':

"אמר רב שלוש עבירות אין אדם ניצול מהן בכל יום ואחד מהם הרהורי עבירה .

"ובעיון יעקב" ביאר וזה לשונו:

"אם האדם אינו מתאמץ בזה אינו ניצול מג' עבירות ולכן מתפללים ג' תפילות כדי להינצל מהרהורים אלה".ולכן אם היה מישהו שאומר לתלמידיו עצה סימן שלא היה ראוי להיות מנהיג כי אין זה בא בקלות להתגבר על המחשבות הרעות וצריך מלחמה מתמדת.

והנה ידוע דברי הבעל שם טוב הקדוש שאמר כי במקום שהאדם חושב במחשבה שם הוא נמצא כולו ולכן צריך האדם לקדש מחשבתו תמיד כי אם חס ושלום יחשוב על תאות הניאוף שם נימצא כולו, והנה על פי המעשה הנ"ל מובן שזוהי מלחמה יומיומית במחשבות הרעות.

כמו שידוע מהבעל שם טוב עניין רומח (של מלחמה) שכל המלחמות בעולם כל מחשבות זרות שבאדם מחמת שהמלכות אינה ביחוד עם דודה וכאשר יתן האדם דעה לזה אז יבוא עליו יראה ורעד ונעשה יחוד יראה ונורא ויתפרדו כל פועלי און המחשבות הזרות.

ולכן אחי היקר אל לך להתייאש ממחשבות רעות הפוקדות אותך ואל תאמר כאשר אבדתי אבדתי אלא זוהי מטרתך בעולמך ללחום מלחמת מצוה יום יום לדחות המחשבות הרעות, במיוחד הבעל תשובה אשר מחמת חטאות נעורים נעשה עליו השרשה ראשונית מהעוונות ומחמת כן פוקדים אותו מחשבות לא טובות ,

שבעצם זה חלק מתיקון מחשבותיו שחשב והירהר במזיד,שפעם היית מהרהר במזיד,וכעת שיבואו לך מחשבות אלו ואתה דוחה אותם,זה מתקן לך את העבר, ותזכור לא להתייאש!

"אכן יש ה' במקום הזה"

וכן אמר הבעל שם טוב על הפסוק בספר בראשית

"אכן יש ה' במקום הזה".

שפסוק זה מדבר בעניין שהלך יעקב אבינו לישון בלילה ושם אבנים מראשותיו מפני החיות הרעות שלא יפגעו בו ולאחר שנתגלה אליו השם יתברך ודיבר עימו וקם יעקב אבינו משנתו אמר אכן יש ה" במקום הזה.

ואומר הרב "רוצה לומר שבמקום גדודי חיה יש שמו יתברך וממילא גם בכל מחשבות זרות ורעות שהם גדודי חיה ולסטים וקליפות יש שם גם כן ניצוצי קדושה של השכינה שירדו שם על ידי השבירה".

"תיקון המחשבה הלא טובה"

ואומר הבעל שם טוב הקדוש שהתקנה למחשבה זו שיתן דעתו שיש בתוך המחשבה זרה זו ניצוצי השכינה שבתוך הקליפה מחמת השבירה כנודע ,וישתף את עצמו עם השכינה ויראה ורעד יבוא ואז יתפרדו כל פועלי און ונעשה יחוד יראה ונורא וניצול גם הוא ממיתה" עכל"ק.

"כי תצא למלחמה לבעל תשובה"

ועל פי הנ"ל אפשר לפרש את הפסוק כי תצא למלחמה ..וכו, ושבית שביו וזה הבעל תשובה כי כאשר באים לו מחשבות רעות ולא טובות זה בסיבה שיש שם ניצוצות קדושה שבשבי של הקליפה, וכאשר אתה נופל למחשבות רעות ונופל למטה לקליפה ודוחה המחשבות הלא טובות על ידי זה אתה פודה ומציל את הניצוץ הקדוש שבשבי הקליפה, וזה הפירוש "כי תצא למלחמה" כנגד המחשבות הרעות של הניאוף ותדחה אותם על ידי מחשבות קדושות ועל ידי זה "ושבית שביו" תפדה את הניצוץ הקדוש שהיה בשבי הקליפה והיצר הרע.

"עצות לקדושת המחשבה"

לפני שנאמר מספר עצות טובות לקדושת המחשבה נקדים דבר שצריך לדעת כי האדם הוא הבעל בית של מחשבותיו.וכמו שאומרת הגמרא "מאן מלכי רבנן" פירוש: מי נקרא מלך "רבנן" תלמידי חכמים, כי הם המלכים על רצונותיהם ותאוותיהם על ידי שמשליטים השכל על הגוף ורצונותיו ולא נותנים לגשמיות לשלוט. וכמו שאומרים חז"ל "צדיקים ליבם ברשותם" ולכן השכל של האדם צריך להיות בשליטתו ודבר זה יובן על פי מעשה נפלא על המגיד ממעזריטש הרב רבי דוב בער זצוקל"ה.

מעשה שהיה

מסופר על המגיד ממעזריטש כי לעיתים משגר המגיד את הנצרך עצמו אל אחד מתלמידיו כדי שייפקח את עיניו ויאיר אותן במאורו של תורה ועבודה.

מעשה והופיע אברך למדן ובעל עבודה לפני המגיד ודמעתו על לחיו "רבי" משווע הוא ביללה "כשל כח הסבל" אנכי נלחם ללא הרף במחשבות זרות הטורדות את מוחי ואינני מצליח לגרשן! הם לא מניחות לי לא בשעת תורה ולא בשעת תפילה ואני אנה אני בא? "סע לזיטומיר "הורה לו המגיד תלמידי רבי וולף יוכל לייעץ לך עצה טובה.ובעת ההיא התפרנס הצדיק הקדוש רבי זאב וולף מזיטומיר בעל "אור המאיר" מבית המזיגה שבעירו. לפנות בוקר הגיע האברך לעיר זיטומיר ומיד הועיד את רגליו אל עבר בית מזיגתו של רבי וולף, דומיה של טרם שחר מילאה את החצר שלפני בית המזיגה, רוח צוננת קלילה נושבת בקול , ועצמותיו היגעות של האברך שיוועו למנוחה מטילטולי הדרך. לאחר היסוס מה גמר בדעתו להקיש על הדלת למרות השעה המוקדמת מאוד "מילא" הורה היתר לעצמו אורח מדרך רחוקה, ומה גם שליח מאת המגיד הקדוש בעצמו בוודאי לא יקפיד עלי בעל הבית אם אעיר אותו משינתו! קול נקישותיו נשמע היטב בחלל הרדום והדומם אולם מבפנים שום רחש לא נשמע, המתין האברך קצת אימץ את עיניו והנה רואה הוא אור בוקע מתוך חלון של אחד החדרים והבין שבעל הבית ער וכנראה עוסק בתורה אלא שאינו מגיב לנקישות שעל הדלת, אזר האברך עוז הגביר את נקישותיו עד שמבלי לשים לב הפכו למהלומות חזקות על הדלת ותוך כדי קלטו אוזניו נימה חרישית של לימוד.

מעתה שוב לא היה בידו ספק כי שומע גם שומע רבי וולף את נקישותיו אלא שמשום מה מסרב הוא לפתוח את הדלת אסף האברך את כפות ידיו עשאן כאפרכסת הצמידן אל פיו וקרא בקול רם מבעד לדלת הנעולה :"נשלחתי הלום מאת המגיד הקדוש ממעזריטש אנא פיתחו לי" אך אין קול ואין עונה.אך בבוקר משנפתחה הדלת בפני החלבן הורשה גם האברך האורח להיכנס פנימה נשלחתי הלום ממעזריטש פתח ואמר בנימה שטרוניה של טענה מבצבצת מתוכה, אולם רבי וולף השים עצמו כאינו מבחין בטרונייתו של הלזה ושאל כלפי תומו לשם מה נשלחת לפה? וענה לו כדי שתעוצו לי עצה טובה בענין המחשבות הזרות הטורדות את מוחי נו השיב לו רבי וולף בחיוך :"את העצה כבר קיבלת ממני אמש מיד עם בואך הלא הוכחתי לך כי האדם הוא בעל הבית ואת מי שאינו רוצה אינו מכניס!" ע"כ המעשה.ומכאן כל אחד ידע בעצמו ובנפשו כי הוא צריך להיות בעל הבית למחשבותיו שלא טובות.

עצה מהבעל שם טוב הקדוש נגד מחשבות רעות

והנה כשאדם מחשב איזה מחשבה מה שיהיה הוא אותיות וכבר ידעת שאם באה לאדם איזה מחשבה זרה בלימודו או בתפילתו אינה באה במקרה, כי יש עת לכל חפץ וכמו שנאמר במגילת אסתר:"ובהגיע תור נערה ונערה לבוא".

שהוא הניצוץ הנתונה בעמקי הקליפות שמנוער מכל טוב, ורוצה להיתדבק בשרשה, ובהגיע עת וזמן לעלות בקדושה הנה אז צריך להתעורר מאוד כי לא לחינם באה זאת המחשבה אלא להעלותה ואם לא עכשיו אימתי, שהרי אפשר לא יהיה עוד עת ותור הנערה ההיא, כי על פי רוב המחשבה באה מעניין הדומה לעניין התפילה והברכה ההיא ."על כן כאשר באה מחשבה זרה צריך להתעורר מאוד ולהעלותה בקודש עם אותן מחשבות קדושות שמכווין ומייחד ועם הדיבורים שהוא מדבר"

על כן כשבאה לך מחשבה לא טובה אחי היקר תמלא את ראשך במחשבות של קדושה של תורה או יראת שמים או מחשבת מוסר, ועל פי רוב הסיבה שבאים מחשבות לא טובות לאדם כי לא לומד תורה. וכמו שדרשו חז"ל במסכת שבת על הפסוק "והבור ריק אין בו מים" שואלת הגמרא אם הוא ריק פשוט שאין בו מים, ולמה לי הייתור? אלא ייתור זה בא ללמדנו שמים אין בו אבל נחשים ועקרבים. יש בו והנה הנחש הוא הנחש הקדמוני היצר הרע כמו ששמעתי ממורי ורבי שליט"א.ולכן כאשר הבור שזה ראשו ומחשבתו של האדם ריק ואין בו מים ואין מים אלא תורה שנאמר "הוי כל צמא לכו אל המים" יש נחשים ועקרבים מחשבות לא טובות והרהורי ניאוף רחמ"ל ובר מינן. ולכן על ידי עסק התורה ומחשבות קדושות נינצל מהרהורים רעים.

סגולה מאליהו הנביא זכור לטוב

אמר הבעל שם טוב הקדוש שאליהו הנביא ז"ל אמר לרמ"ק (רבינו משה קורדבירו) שלבטל מחשבה זרה יאמר פסוק זה: אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה (ויקרא ו, ו).

עצות נפלאות מהרה"ק רבי פנחס מקאריץ זצוק"ל:

עצה ראשונה:

אומר הרב כי כתוב בפסוק:"והאיש משה עניו מאוד"{בהעלותך יב .ג}.

שקשה השייכות והסמיכות לפסוקים הקודמין למה צריך להיות פסוק זה פה? אומנם יתכן להסביר זאת על פי מה שאמרו בגמרא מסכת מועד קטן יז עמוד א':

"אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים וכו.. ואם תשאל מה זו עצה לבטל המחשבה? אלא אדם שיש בו גאוה יש בו מחשבת ניאוף ולפיכך זאת עצה טובה שאם ילך למקום שאין מכירין אותו וילבש שחורים וכו... יהיה ליבו נכנע ומממלא יבוטלו המחשבות, והעצה שישפיל את עצמו, ועוד אומר הרב שמי ששקרן מצוי אצלו הרהורי עבודה זרה וניאוף וגם כן גבהות וגם הכעסן יש לו הרהורים הנ"ל.

עצה שנייה:

כשבאים לאדם הרהורים הוא על ידי הסתלקות המוחין והם הסתלקות החסדים ועצה היעוצה שיאמר:"חטאתי עויתי פשעתי ויכה על ליבו" ועל ידי זה חוזרין ומתגלין החסדים.

עצה שלישית:

הוא לכוין בשם "אל שדי" גימטריא משה והוא לשון הוצאה כמו "מן המים משתיהו" {שמות ב י"}ואמרו לי שמשמעות דבריו הייתה שזה להסיר מעליו ההרהורים לעולם.

עצה רביעית:

ליטול ידיו במים ועל ידי שמטהר ידיו סרים גם כן ההרהורים הרעים ודבר זה ראיתי ממנו כמה פעמים.

עצה חמישית:

פעם אחת אחד מתלמידיו שאל אותו בעניין ההרהורים ואמר לי שאצייר במחשבתי צורת אימי כי הוא בסוד "אם לבינה תיקרא" {משלי} אל תיקרי אם בחיריק אלא אם בצירי.

ובספר דגל מחנה אפרים {פרשת בראשית ד"ה ויאמר אלוקים תדשא הארץ} ולכן יש סגולה ועצה להינצל מהירהורים רעים ח"ו או תאות ניאוף ח"ו לצייר לפניו דיוקן אביו וזה מוליד בו כח קדושה וינצל בזה מיצר הרע ומכל התאוות הרעות.

עצה שישית:

להשתחוות כי בהשתחויה מושך עליו אור מקיף ומסמא עיניהם של החיצונים והמחשבות הרעות, כדאיתא בכוונת עלינו לשבח{בסידור הארי לרבי אשר ז"ל}

עצה שביעית לאדם נשוי:לפעמים נופל אדם בתאות ניאוף רחמנא ליצלן והוא מחמת שיש לו שנאה על אשתו, ולמעלה בשמיים הוא דבר גדול מאוד שיהיה שלום בין איש לאשתו שהרי ציוה השם יתברך למחוק את שמו לעשות שלום, ולכן מפילים עליו מחשבות ניאוף שאפילו שהם מצד הקליפה העיקר כדי שיהיה לו שלום עם אשתו. ועצה יעוצה לשוב אל ליבו לאהוב את אשתו מצד הקדושה ואז נחלץ מצרה רחמ"ל.עד כאן מעצותיו של הרב פנחס מקאריץ עיין "באמרי פנחס".

עצת חכמינו זיכרונם לברכה

חז"ל הקדושים אומרים לנו כי העין רואה הלב חומד וכלי מעשה גומרים רחמ"ל וכמו שכתבנו בשם האור החיים הקדוש שברגע שאדם רואה נשים האסורות עליו מיד בא לידי הרהורים רעים ואחר כך למעשה רחמ"ל ולכן עצתם לא להסתכל על נשים האסורות לך.ונסיים במעשה עם המגיד ממזריטש שיש בו הרבה מוסר לבעל תשובה כיצד להימלט מהמחשבות הרעות שתוקפות אותו.

מעשה שהיה

מסופר על אחד הרופאים הגדולים שהיה אצל העם היהודי ששמו היה דוקטור אהרון גארדיא, והוא היה רופא בארמון המלך .והנה לימים נהיה מבאי ביתו של המגיד ממזריטש והמגיד שהיה חולה עשה עימו הסכם שהרופא יטפל ברפואת גופו והוא יטפל ברפואת נפשו, ובתקופה הראשונה של חזרתו בתשובה של ר" אהרון גארדייא ביקש מאת המגיד עצה כיצד להימלט מהמחשבות הזרות שטורדות אותו ומציקות לו והשיב לו המגיד אמשול לך משל!

היה מוזג כפרי אחד שלאחר שנים ארוכות היה משקה את גויי הכפר שכר לשוכרה ושואב מהם את פרנסתו, ויום אחד החליט המוזג לסגור את בית המזיגה ולפתוח במקומו חנות לממכר בדים, ואולם הגויים דלי הדעת מרוב הרגל בין שנים שוכחים היו מדי פעם את השינוי במקום מבית המזיגה לחנות הבדים ובאישון לילה היו דופקים על דלתות המוגפות וצורחים בקול נוחר:מושקה הבה משקה וודקה!מה היה הלה עושה היה משיב להם מבעד הדלת הנעולה:מצטער טעיתם בכתובת הבית שלי שוב אינו מסבאה ואני אינני מוזג אלא סוחר בדים אנוכי כיום!אף אתה סיים המגיד בהשמעת הנמשל "כה תענה למחשבות הזרות המתדפקות על דלתותיך שוב אינני רופא המלך הפרוסי אלא יהודי כשר הינני חסיד מעזריטש" {נהר יוצא מעדן}

וכך אחי היקר תאמר אתה למחשבות הרעות פעם חטאתי וראיתי והרהרתי היום אני מישהו חדש ואתם לא מענינים אותי כיום אני שב בתשובה ואין לי עסק עימכם.

לא להתווכח עם המחשבות

מובא בכתבי הסבא מקלם בשם הרא"ש {רבינו אשר}כי הדבר הגרוע ביותר שכאשר באים לאדם מחשבות והוא מתחיל להתווכח עימהם ולהביא ראיות כנגדם זוהי עצת היצר הרע אלא האדם צריך לגעור בהם ולומר להם אין לי עסק עימכם ולא להשיב שום טענה ומחשבה או ויכוח כנגדם ועל ידי זה נזכה בעזרת ה' יתברך להיטהר ולהתקדש ממחשבות רעות אמן ואמן.

למה באים מחשבות והרהורים רעים לבעל תשובה

כמובן שבתחילה הקושי גדול עם המחשבות ואין ח"ו צעד לחשוב על ייאוש כי עניין המחשבה של מי שרוצה אבל באמת רוצה וחוזר בתשובה אז תמיד המחשבות והרהורים רעים של תאוות הניאוף עולים לו מהעבר. ופעם אחת הייתי בחדר עם מורי ורבי ודיברנו על הנושא הזה, ואמר לי כי מובא בספרי הקבלה שכאשר האדם חוזר בתשובה ורוצה לשוב אל ה' באים לו מחשבות והרהורים לא טובים ומדוע זה ? ואמר כי מחמת שהוא חוזר בתשובה ונהיה אוהב ה' ושונא מה שה' יתברך שונא ואלוקיהם של ישראל שונא זימה הוא.

ממילא גם הוא הבעל תשובה נהיה שונא של המחשבות הרעות של זנות וניאוף רחמ"ל ובר מינן ממחשבות כאלו.והוא מצטער צער גדול ולא יודע מה לעשות, אז אומר הרב צריך שתדע שהמחשבות האלו באים בשביל שתדחה אותם ותגער בהם וכל זה למה ? כי לפני שחזרת בתשובה בעבר היו לך מחשבות רעות שעשית זאת במזיד והיינו להנאתך רחמ"ל ולכן כעת יבואו לך מחשבות אומנם לא מרצונך.

ועל ידי שאתה דוחה את המחשבות האלו ועושה על ידי זה נחת רוח ושעשועים גדולים להקדוש ברוך הוא אתה מכפר על המחשבות והרהורים הלא טובים שחשבת במזיד בעבר ומתקן את כל המחשבות הרעות. ולכן כל זה בא לתקופה לא ארוכה וזה עובר אבל כמה שיותר תורה שתיכנס יהיו פחות מחשבות רעות ונחזור לענייננו שהעולה מדברינו שאם האדם מפנה שיכלו מהתורה ומהמצוות בטבעו מושרש ללכת לצד הרע.