סדר השינה/קרי לילה:

עצות מעשיות להינצל מאותו עוון בלילה

הנה לפני שנאמר את העצות המעשיות, צריך להקדים עצה אחת חשובה מכל לעניין הלילה, והוא "שלא לפחד שיקרה לך קרי לילה," כמו שכתוב : "אם תשכב לא תפחד אז ושכבת וערבה שנתך", כך שמעתי מאחד מצדיקי הדור. ולכן אחי היקר אל תביא על עצמך מחשבות ופחדים בלילה בעצמך במו ידיך, כי אם תפחד ותחשוב על זה, היצר הרע חס ושלום יכשילך בעוון הידוע, שאם אדם חושב רע יבוא לו חס ושלום רע, ואם יחשוב טוב יבוא לו טוב {רבי פינחס מקאריץ}.

עצה ראשונה: לא לישון על גבו

מרן בשולחן ערוך אבן העזר סימן כג' סעיף ג' הלכות אישות כתב: אסור לאדם שיקשה עצמו לדעת או יביא עצמו לידי הרהור, אלא אם יבוא לו הרהור יסיע לבו מדברי הבאי לדברי תורה שהיא אילת אהבים ויעלת חן, לפיכך אסור לו לאדם לישון על ערפו ופניו למעלה עד שיטה מעט, כדי שלא יבוא לידי קישוי {באבר} עד כאן לשונו. וכן להפך שיושן על בטנו יכול לבוא לידי קישוי. וכך אומרת הגמרא במסכת ברכות דף יג' עמוד ב': "רבי יהושע בן לוי היה מקלל את מי שיושן על גבו".

וכתב רש"י במסכת נדה: שמא יתקשה אברו בשעת שנתו, ועוד שהוא שוכב על גבו לפעמים ידיו נוגעות באבר ומתחמם על ידי זה ובא לידי קישוי. ולכן אחי היקר קבל על עצמך שאם הינך עולה לישון להטות עצמך לצד ולישון על הצד, והרגל נעשה טבע שני.

וכך כתב הרמב"ם בלהכות דעות פרק ד' הלכה ה': לא ישן אדם לא על פניו ולא על עורפו אלא על צידו בתחלת הלילה לצד שמאל ובסוף הלילה על צד ימין. ומובא בספר אוצרות חיים לרבנו הבן איש חי שכתב בשם האריז"ל הקדוש שלאחר חצות לילה אם ירצה יתהפך על צד ימינו ומנהג זה מואיל לו לבטל כוחות החיצונים.

עצה שנייה: בדיקת נקבים לפני השינה

מובא בשם הרב רבי פינחס מקאריץ זצוקל"ה שהאדם צריך לבדוק נקביו קודם השינה כמו שכתב "בעל הטורים" בפרשת כי תצא: "וחפרת וכסית צאתך ואז וחפרת לבטח תשכב"{דברים כג יד}.כלומר שתלך לשכב תהיה בטוח מעוון קרי, ולא די במה שמרגיש אם צריך או לא צריך אלא דווקא לבדוק נקביו עד כאן לשון קודשו.

ולכן אחי היקר אל תתעצל ללכת לבדוק נקביך לפני השינה, אחרת תגרום לעצמך רעה ותתעצב על כך הרבה, אלא תתגבר כארי נגד העצלות שבך, ותתפנה לפני השינה, ועל ידי זה תינצל מאותו עוון.

עצה שלישית: לימוד תורה קודם השינה

מובא בספרים הקדושים כי הבעל שם טוב הקדוש היה מעיין קודם השינה או ברמב"ן או במהרש"א שבעין יעקב, וכל זה כדי להירדם עם דברי תורה, וכמו שאומרת הגמרא במסכת ברכות דף יד': אמר רבי חייא אמר רבי יוחנן כל המשביע עצמו מדברי תורה ולן {הולך לישון}, אין מבשרין אותו בשורות רעות שנאמר:"ושבע ילין בל ייפקד רע"(משלי יט'). וכידוע בפרקים הקודמים שהאר"י הקדוש אומר שכל מקום שכתוב "רע", הכוונה על פגם הברית, ולכן גם פה על ידי שתילמד תורה לפני שתישן, ממילא לא תיפקד רע שזה העוון הידוע.

וכידוע שיש קבלה ללמוד "תנא דבי אליהו" לפני השינה, וזה טוב מאוד, וכן לקרוא גם בגירסה בלי הבנה חמשה דפי זוהר מתיקוני הזוהר, שמועיל מאוד לנשמה ולתיקון פגם היסוד, וכל אחד ילמד היכן שליבו חפץ, כמו שאומרים חז"ל, אין אדם לומד אלא היכן שליבו חפץ, והעיקר שנלמד ונישן בטוב.

עצה רביעית: לא להרהר ביום על נשים

הגמרא במסכת עבודה זרה דף כ' עמוד ב' אומרת: "תנו רבנן{שנו חכמים}מה פירוש הפסוק: ונישמרת מכל דבר רע {דברים כג'}. שלא יהרהר אדם ביום ויבוא לידי טומאה בלילה". והיינו על ידי שהאדם רואה דברים האסורים לו במשך היום, והעין רואה והלב חומד, והאדם מהרהר ומדמיין רח"ל דברים האסורים להרהר, לכן בלילה בר מינן יבוא לידי טומאת קרי. ולכן מובן מפה שהאדם שלא שומר על עצמו ביום מהסתכלות והרהורי נשים, הוא זה שגרם לעצמו חס ושלום לבוא לידי העוון בלילה, ולכן צריך להיזהר מזה מאוד מאוד.ואע"פ שכתוב בגמרא מסכת בבא בתרא דף קסד' עמוד ב': "אמר רב שלוש עבירות אין אדם ניצול מהם בכל יום: הרהור עבירה, ועיון תפילה, ולשון הרע", ואם כך נבוא ונאמר שזה טבעי חס ושלום?כבר תירץ "העיון יעקב": אם האדם אינו מתאמץ בזה אז אינו ניצול מג' עבירות הללו. והעולם הזה הוא עולם המעשה, ולכן צריך וכדאי לנו מאוד להתאמץ שלא להרהר, ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך על התאמצותך להתגבר על ההרהורים.

עצה חמישית: לישון בטלית קטן

מובא בשער הכוונות לרבינו האריז"ל וזה לשונו: ועוד דע, כי לילה לאו זמן ציצית הוא, וזה דווקא בציצית גדול וכו', אבל הטלית קטן כבר ניתבאר כי בחינתו היא מבחינת זמן הקטנות וכו', ובחינה זו אינה מתבטלת אפילו בלילה, ולכן צריך להיזהר שלא להסיר מעליו הציצית קטן לא ביום ולא בלילה, וישכב עמו בלילה ויועיל מאוד לבטל כוחות החיצונים עד כאן לשון קודשו.

מדוע לבעל תשובה יש מלחמה מתמדת בזה

מובא בספר שומר אמונים לרבינו אהרון ראטה זצוק"ל: כי יצר הרע רודף אחר נשמות המסוגלים לעבודת השם, ובפרט היצר הרע רודף אחריהם להחטיאם במקרי לילה רחמ"ל, והוא עניין עוון קרי כמובא בראשית חכמה{שערי קדושה}. שהוא היצר הרע תאב ומתאווה ורודף דווקא אחרי הנפשות המסוגלים לקדושה, ואלו שעוסקים ורוצים לעשות תשובה לפני השם, עד כאן לשון קדשו. ולכן אחי היקר אל תישבר ותתייאש חס ושלום מהאויב שלך, כי כל מטרתו בקרי לילה להעציב אותך כדי שתרד מדרך השם, אבל אזור חיל וכח ותהיה בשמחה, כי השם יתברך רוצה שתעבוד אותו רק בשמחה "עבדו את ה' בשמחה". ולא חשוב כמה הפיל אותך יצרך, תקום, כי שבע יפול צדיק וקם, גם כי נפלתי קמתי, המטרה היא ללחום מלחמה מתמדת.

משל למה הדבר דומה

משל לקבוצת גנבים אשר חיכו בסמטה ורצו לקפוץ על אדם מסויים ולשדוד אותו, ופתאום ניכנס האדם שהוא הנהג למשאית הזבל ובא לנסוע, ומיד קפצו עליו ושדדו אותו. הלא זה בדיוני ולא מציאותי, וכי גנבים שודדים משאית זבל? גנבים שודדים משאית "ברינקס" מלאה בכסף או יהלומים, והנמשל מובן מאליו, כי הגנב הוא היצר הרע, כמובן שיצר הרע לא רודף אלא אחרי היקר והטוב. מכאן האדם ידע יבין וישכיל, "כי ככל שהיצר הרע שלך מרובה יותר, מכאן מתגלה שנשמתך גדולה יותר", ולכן הוא משקיע כוחות רבים בך, וכמו שאומר הזוהר הקדוש "אין לך אור אלא היוצא מהחושך", ואל תיתן לו להפיל אותך בפח היאוש והעצבות, ולא חשוב כמה תיפול העיקר שתקום.

הגאוה מביאה לידי קרי

מובא בשם הרב רבי פנחס מקאריץ זצוק"ל שפעם בא אליו אדם שראה קרי והשיב לו אל תפחד, והקשה תלמידו מוהר"ר רפאל ז"ל, איך אפשר שאם מכים לאדם קורה של עץ על ראשו ולומר לו שלא יפחד? וביאר הוא ז"ל באריכות, שזה מראין לו לאדם כדי שלא יתגאה כשעוסק הרבה בעבדות השם יתברך, ואומרים לו ראה מי אתה. וכשאדם מרגיש בכוונה זו ומכניע את עצמו היטב ומודה על האמת לפניו יתברך על עצמו שהוא שפל ונבזה אין לו לפחד עכל"ק. על כן מבואר מפה שאדם שמתגאה, מן השמים גורמים לו רחמ"ל לאותו חלום, ועל ידי זה הוא נכנע ומשפיל את עצמו, וכמה שהאדם יהיה בשפלות להקדוש ברוך הוא עם כל עבודת השם שלו שמרבה ועושה, כך ינצל מזה, ויהי רצון שנלך בדרך הענוה והשפלות האמיתית אמן.

כוונות קודם השינה להינצל מהעוון

מובא בשם הרב רבי פנחס מקאריץ זצוקל"ה: כי בעת השינה האדם נקרא "נופל" ונכנס באות הנון ודוד סמכה ברוח הקודש,"סומך ה' לכל הנופלים". ולכן בעת השינה הוא סותם את העיניים כי נכנס ב- ס". וזה הענין שהוא אומר "בידך אפקיד רוחי", והוא ראשי תיבות"באר". וכך יש בקריאת שמע ס' תיבות. וב "הנה מטתו שלשלמה" יש כ' תיבות וכפול ג' פעמים יוצא ס' אותיות גם כן. וביושב בסתר עליון יש גם כן ס' תיבות עד "מחסי". ועל ידי שאומר בידך אפקיד רוחי נכנס ב-ס', כי הוא ראשי תיבות "באר", והוא באר העליון, והכוונה לתורה שבעל פה, ויש בה ס' מסכתות, ובעת השינה הוא מצניע נשמתו בס' מסכתות . וכשמכוון זאת יש לו חלומות טובים כי זה מקום החלום וגם כששוכב אדם בהרהורים קדושים אזי מתעורר גם כן כך, עד כאן לשון קודשו והשי"ת יזכנו לחלום חלומות טובים.

מדוע לבעל תשובה יש יותר נסיונות של קרי לילה

והנה אחי היקר הבאנו לעיל מאמר מרבינו ישראל בעל שם טוב אור שבעת ימים, שיסביר לך מדוע אם אתה רוצה לחזור בתשובה, ועושה מעשים של חזרה בתשובה, עדיין היצר הרע מכשיל אותך בקרי לילה, הלא כבר הפסקת לחטוא במזיד, ואם כן מה רוצים ממך מן שמיא? וכך מביא מחבר הספר תורי הזהב בשם הבעל שם טוב הקדוש וזה לשונו: מובא בגמרא מסכת ברכות דף יט' ע"א: אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום {לבוא ולומר תראה את הרב הזה היה לו חטא בלילה}כי שמא עשה תשובה, שואלת הגמרא וכי רק שמא עשה תשובה? הלא אם הוא תלמיד חכם בוודאי שעשה תשובה? אלא אומרת הגמרא בוודאי הוא עשה תשובה לכן אל תהרהר אחריו על מה שעשה.ופירש אור שבעת הימים רבינו ישראל בעל שם טוב על פי הדברי תוספות יום טוב על דברי התנא בפרקי אבות פרק ה': שאומר התנא עשרה נסים נעשו לאבותינו בבית המקדש ואחד מהם שלא אירע קרי לכהן גדול ביום הכיפורים.

שמקשה התוספות יום טוב למה יארע לכהן גדול קרי ביום כזה קדוש וגדול? אחר שהיו מזרזין אותו שבעה ימים להיות בטהרה ולפרוש מאשתו, וידוע שהכהנים הגדולים על פי התורה שבעל-פה, אסורה הכניסה לבית קודש הקודשים במשך השנה כולה. רק ביום הכיפורים, וביום זה בלבד, היה הכהן הגדול נכנס לתוכו, על מנת לקיים עבודה מיוחדת לפני האלוקים. אבל, אם הכהן לא היה טהור מבחינה רוחנית ולא היה ביכולתו לשמור על ריכוז מלא, הוא לא היה מסוגל לעמוד בנוכחותה העזה של השכינה האלוקית, והוא היה מת מייד.

עוד ידוע לנו, שבימי בית המקדש השני, היה הכוהן הגדול נכנס לעבודתו בבית קודש הקודשים, כשהוא קשור בחבל, על מנת שתהיה דרך להוציאו משם במקרה שימות על צד שמחשבתו לא הייתה טהורה. ואם כן מה החשש שכהן גדול יראה קרי לילה ביום כזה גדול? ותירץ כי יצר הטוב ויצר הרע מתקוטטים זה עם זה, ולזה היה קרוב מאוד להיות הכהן בעל קרי עד כאן.

ונמצא לפי זה שכשאדם עושה תשובה כראוי ונכון, אזי הוא מסוכן לבל יחטיאנו היצר הרע בחטא של קרי לילה, כי אם המנוצח מחזיק את עצמו בכל כחו, להחטיא את המנצח{ופה במקרה שלנו שזה הבעל תשובה שהיה חוטא בעבר בפגם הברית במזיד, וכעת עושה תשובה ומפסיק לחטוא במזיד, ופתאום מתחיל לראות קרי לילה כפי שהבאנו בהקדמה זו, ושואל מדוע?}.ואומר רבינו ישראל בעש"ט שזה פירוש הגמרא:

אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה :רוצה לומר שראה קרי לילה.

אל תהרהר אחריו ביום :

רוצה לומר שמא הוא חייב על הקרי לילה שראה בלילה, שזה בגלל שהוא הרהר ביום בהסתכלו על נשים, וזה הכוונה "אל תהרהר אחריו ביום" כלומר: שהסתכל ביום על נשים ולכן בא לקרי לילה .

רק שמא עשה תשובה : כלומר כיון שהוא עושה תשובה לאבא שבשמיים ולכך היצר הרע מתחזק את עצמו בכל כחו להחטיאו בקרי לילה ע"כ.

וזה חזק, ללמדנו שלא חשוב מה יארע עימך, אם אתה מצידך מקיים את העצה הראשונה והשנייה שזה שמירת העיניים והמחשבה, וקובע עיתים לתורה, ובכל זאת יצרך הרע מחטיאך בקרי לילה, צריך שתדע את טכסיסו של היצר הרע נגדך, שעושה את זה בכדי שתיכנס לעצבות, כי כיון שיצר הרע רואה שהוא לא יכול להחטיאך עוד במזיד, מה הוא עושה? מנסה להכניס אותך לעצבות בכדי שתיפול ליאוש, ועם יאוש אומר רבינו נחמן מברסלב בספרו לקוטי מוהר"ן אי אפשר לעבוד את השם יתברך, כי העצבות היא עבירה בעצמה.