חומרת פגם הברית מתוך הספר הדרך אל האמת

{חל איסור מוחלט להעתיק מכאן חומר}

פגם א'

תחילה נקדים לדברי רבינו אהרון ראטה זצו"קל את דברי הגמרא במסכת נדה דף טז עמוד ב': אמר רבי שמעון בר יוחאי ארבעה דברים הקב"ה שונא ואני איני אוהבן ואלו הם: א.הנכנס לביתו ואין צריך לומר לבית חברו בפתאומיות, שאולי אשתו עושה משהו צנוע וזה נכנס בפתאומיות בלי לדפוק בדלת ולבקש רשות להיכנס,דבר זה שנאוי אצל האלוקים שיש בו חוסר צניעות.

ב. והאוחז באמה ומשתין בבית הכיסא. שזה בעצם מה שאומרת הגמרא במסכת נידה רבי אליעזר אומר כל מי שאוחז באמה ומשתין כאילו מביא מבול לעולם ויבואר בהמשך מה הכוונה.

ג. המשתין ערום לפני מטתו.

ד. המשמש מיטתו בפני כל חי.

דהיינו יסודם של כל הדברים הללו היא חוסר צניעות.ולגבי האדם שנכנס לבית הכיסאיא מבול לעולם.,עניין זה מובא בגמרא מסכת נדה דף יג' עמוד א' :רבי אליעזר אומר כל האוחז באמתו ומשתין כאילו שזה רוק שאוחז באמה ומשתין,שרבי אליעזר אומר כאילו מביא מבול לעולם.ופירש רש"י הקדוש שם בגמרא זו "שעבירה זו הייתה בידם של אנשי דור המבול שנאמר כי השחית כל בשר ברותחין קילקלו ברותחין נענשו". שאדם זה נוהג לפי כמנהג אנשי דור המבול שהיו משחיתים זרעם ארצה וזה גם כן ממשיך במנהגם.

הלכה למעשה

שכן כתב השולחן ערוך להלכה באורח חיים סימן ג' סעיף יד' הנהגת בית הכיסא:"לא יאחוז אדם [רווק] באמה וישתין מפני שמוציא שכבת זרע לבטלה" ואדם נשוי ממידת חסידות גם כן להחמיר.

שע"י שהאדם נוגע בעטרה שבאבר שבחלק העליון שמגרה אותו הוא יבוא להוציא זרע לבטלה על ידי חימום זה. {משנה ברורה}.ולכן אמר להם רבי אליעזר לחכמים שגם שאנו יודעים שאדם נופל לו הטיפות והניצוצות מהצרכים שהוא עושה,שתוך כדי שהוא מתפנה נופל ניצוצות על רגליו, והרי אנו יודעים שכאשר אדם מתפנה בשירותים והקילוח בקשת אז הוא יכול להביא ילדים{פריה ורביה} מה שאין כן אם יורד הקילוח של צרכיו למטה סימן שהוא כרות שפוכה שאינו יכול להוליד.

ואם כן על פי זה יהיה בעיה, שאם האדם לא יאחוז באמה תוך כדי שהוא משתין אז יאמרו עליו שהוא לא יכול להביא ילדים שהרי הניצוצות נפלו על רגליו,ואם כן אם אדם זה יש לו ילדים מאשתו יאמרו שהם לא שלו שהרי הוא כרות שפוכה שהרי נפלו לו ניצוצות על רגליו,ואם כן אישתו בגדה בו והביאה ילדים ממישהו אחר ובניו ממזרים,ואם כן שואלים החכמים את רבי אליעזר לא מוטב שיאחוז באמה וישתין?ועונה להם ר' אליעזר שמוטב שיוציאו לעז על בניו שהם ממזרים ולא יהיה רשע שעה אחת לפני המקום ע"כ.

פירוש הדברים כשאדם נכנס למקום התעוררות של היצר הרע של עריות וזרע לבטלה זה סכנה כזו גדולה כמו אדם ששותה סם המות ומת, כך אדם זה שיבוא לחטוא בזרע לבטלה על ידי נגיעה באיבר והתחממות לעבירה זו שכל כך חמורה בעיני האלוקים שזה בגדר רשע אם לא יעשה תשובה,ללמדך כמה קשה ושנאוי ומשוקץ לפני הקב"ה עוון זרע לבטלה.

וסיים הרב בדבריו:"ועכשיו בעוונות הרבים הוא הבירור האחרון תכלית הזוהמא של דור המבול,לכן מעשיהם כמו שם בהפקרות ופריצות ובעזות והשחתת זרע לבטלה והוא סימן לבירור האחרון ב"ה שבקרוב יצמח צמח צדיק בקרבנו.

פגם ב'

אמר רבי יוחנן כל המוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר: וירע בעיני ה' אשר עשה וימת גם אותו. הרי תראה שאדם שמשחית זרע לבטלה חייב מיתה כמו ער ועונן בניו של יהודה שהשחיתו זרעם והמית אותם ה'.

הודיעני נא את דרכיך

ולכאורה הרבה אנשים שאלו אותנו בארגון הקדוש כי אנו רואים הרבה רשעים שמשחיתים זרעם לבטלה ויש כאלו שעדיין חיים? והתשובה הראשונה למי שמאמין בתורה הקדושה היא שהמהרש"א הקדוש אומר על דברי הגמרא במסכת ברכות:ששאל משה רבינו את הקב"ה ריבונו של עולם "הודעיני נא דרכיך" מפני מה יש צדיק וטוב לו,צדיק ורע לו רשע וטוב לו ורשע ורע לו? ומתרצת הגמרא למסקנה צדיק וטוב לו צדיק גמור, צדיק ורע לו צדיק לא גמור, רשע וטוב לו רשע לא גמור, רשע ורע לו רשע גמור.

והמהרש"א אומר רשע וטוב לו בגלל קצת מצוות שעשה בעולם הזה פורעין לו בהנאות של העולם הזה כדי להיפרע ממנו בעולם הבא להוליכו לגהינם עכ"ל.

והנה תשובה מחזקת למי שרוצה להיות מבין וישר בשיכלו, כי מי שעקום בשכלו צריך להתפלל הרבה לאלוקים שיזכה אותו לאמונה תמימה בדברי הגמרא הזו ובדברי המהרש"א. ולכן צריך האדם להיזהר שלא להיות מחלקם של אלו הרשעים שמקבלים שכרם בעולם הזה ונפרעים מהם בעולם הבא.

והתשובה השניה היא שמלבד מיתה ממש שהאדם מתחייב ישנה מיתה נוספת,שמבואר בספרי הקבלה כספר החיזיונות וכתבי האר"י הקדוש, שכשאדם חוטא יותר מידי הוא ממית את הנשמה הפנימית שלו,ולכן האדם חי אבל הנפש שלו מתה, וכל אדם שיש לו קצת רגש בליבו מרגיש זאת שכאשר ח"ו נפל בעוון פגם הברית וכיוצ"ב הרגיש ומרגיש טעם מיתה ה' ישמור, כנודע מאנשים שמספרים לנו שהרגישו רק מ קרי לילה וכל שכן משאר עוונות במזיד רחמ"ל.

וכאן צריך האדם לעורר להקב"ה את געגועיו לאלוקים ע"י שמצטער ומתחרט על זה, ובזה יתפרדו כל פועלי אוון ובוודאי שימחול לנו מלכנו על נתינת ליבנו אליו.

פגם ג'

ר' יצחק ור' אמי אומרים כל מי שמשחית זרע לבטלה כאילו שופך דמים.

שנאמר בנביא ישעיה נז': "הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים תחת סעיפי הסלע אל תקרי שוחטי אלא סוחטי"

וכך מובא בזוהר הקדוש שהפוגם בברית גרוע מרוצח ששופך דמים של בן אדם אחר.שהשופך דמים הורג אחרים,וכאן הורג בניו ממש.

כי מכל טיפה מלביש את אשתו של השטן רחמ"ל ומקבלת הרוחניות טיפה בקירבה ויולדת מזה מזיקין הנקראים נגעי בני אדם ואלו הטיפות יותר קשה יותר לנתק מן הנשמה יותר מכל שאר קליפות שבעולם וגם מכל ביאות אסורות רחמ"ל.

מכיון שאלו נקראים בניו ממש רחמ"ל, כי יש שמוליד בגשמיות בנים ממזרים, כך הפוגם בברית מוליד ברוחניות ממזרים ,ואינו דומה לאלו שנבראו ע"י פגם זה של זרע לבטלה שנקראו בניו ממש.

ועליו נאמר ב-ה' בגדו כי בנים זרים ילדו ולאחר מותו של האדם שהשחית זרע לבטלה הולכין אלו הבנים אחרי מיטתו,וצועקין אליו אבא הב לן חיי הב לן מזוני, ולא זזין משם עד שנוקמים ממנו נקמות גדולות בתמרורי תמרורין רחמ"ל,אוי לאותה בושה ואוי לאותה כלימה ה' ישמרנו.

ב ה' בגדו כי בנים זרים ילדו

וחשבנו בס"ד לומר רעיון מחזק מאוד בסיבת החולשה והרפיון שיש לכל יהודי או יהודיה בעבודת ה' ובהתלהבות בקיום התורה והמצוות.

שזה בעצם נובע מהעוון הידוע של פגם הברית זרע לבטלה ואצל הבנות חוסר הצניעות שגורמת לגברים לחטוא בזה העוון רחמ"ל.

וזו כוונת הפסוק "ב ה' בגדו" כלומר: הסיבה שהאדם נחלש בעבודתו הרוחנית ומגיע לידי כפירה רחמ"ל ובגידה כביכול בריבון כל העולמים היא בגלל שילד והשחית בנים זרים להנאתו, והיינו זרע לבטלה.או בת ישראל שגרמה על ידי חוסר הצניעות שלה לחטא הנורא. אבל ברגע שהאדם יעשה תשובה ממילא הוא מעלה את כל הנשמות בחזרה כמובא בספרי הקבלה.

פגם ד'

רב אסי אמר כל המשחית זרע לבטלה כאילו עובד עבודה זרה, ומובא בזוהר הקדוש ויקרא דף יג ע"מ ב':

ולא שקרנו בבריתך" שכל מי שמשקר באות ברית קודש שנרשם בבשרו{וזה היה בברית מילה} כאילו משקר בשמו של המלך, הואיל ושמו של המלך נרשם בבשר {באבר של האדם}. וכתוב אם שכחנו שם אלוקינו ונפרוש כפינו לאל זר כמו שנאמר: "ולא שקרנו בבריתך" וכו' ומה השקר שהאדם משקר:שפורש כפיו לעבודה זה שמשקר בברית הקודש והיינו משחית זרעו לבטלה וכל מי ששומר את אותו ברית {שלא להשחית זרע לבטלה} כאילו משקר בכל התורה כולה ע"כ.

ותראה כי על ידי שאדם משקר באות ברית נחשב כאילו פורש כפיו לעבודה זרה כמבואר בניצוצי אורות שהוא על דרך הכתוב " ידיכים דמים מלאו" שהגמרא במסכת נידה אומרת שזה מדבר על אלו ששופכים זרעם לבטלה ח"ו.

פגם ה'

זה מובא בסוף דברי הזוהר הקדוש הנ"ל שמי שמשקר בברית כאילו משקר בכל התורה כולה, כי ברית ושבת ועבודה זרה נחשבים בענין זה כאחת וכמו שבעבודה זרה מי שמודה בה כאילו כופר בכל התורה כולה וכן המחלל שבת, כך גם הפוגם בברית,ולכן תיכף שאדם פוגם בברית נעשה חשכות גדולה ונוראה בכל העולמות ממש.כיון שבתורה עצמה ברא הקב"ה עולמות עליונים ועולמות תחתונים,וכיוון שפגם בכל התורה כולה נוגע הפגם ח"ו בכל העולמות, ובכל רמ"ח מצוות עשה שבתורה,וכאילו עובר על כל השס"ה לאוין כי כולם תלויים במידת היסוד.

וברית מעלתו גדולה מהתורה כאשר דרשו רבותינו ז"ל

במסכת ברכות דף מח' עמ' ב' בענין ברכת המזון שאנו אומרים שם {בתחילה} "ועל בריתך שחתמת בבשרנו ועל תורתך שלמדתנו",{ורק אחר כך תורתך}מפני שהתורה ניתנה בשלוש בריתות,והמילה נכרתו עליה שלוש עשרה בריתות עיין שם.

פגם ו'

מובא בגמרא מסכת נידה דף יג' עמ' יב':

אמר רב המקשה עצמו לדעת יהא בנידוי מפני שמגרה יצר הרע בנפשו עכ"ל. דהיינו שאם מכניס עצמו להרהור עבירה בשאט נפש כלומר במזיד, או גורם באופן אחר קישוי איבר ח"ו,תיכף מנדין אותו בשמים, וכיון שמנדים אותו בשמים,אז ארבעים יום אין נשמעת תפילתו כמובא בזוהר הקדוש פרשת פיקודי.

והיום תפילתו נשמעת ורצויה

הנה ישנה שאלה שנשאלת המון בארגון הקדוש מה יעשה אדם שיצר הרע תקף אותו לחטוא בזרע לבטלה בכל דרך שיש לו,האם בגלל זה חס ושלום לא אתפלל יותר? כי לפי מה שאומר הזוהר הקדוש שלא שומעים את תפילתו של הפוגם בברית, אז יבוא השואל וישאל מדוע לי להיתפלל?

אלא צריך שתדע קורא יקר כי כל מה שאומר הזוהר הקדוש זה מדבר באדם ששונה בעבירה זו ולא מנסה לחזור בתשובה על אותו עוון אלא שנה בה והורגל בה ולא מתאמץ להפסיק עוון זה. אבל ישנם אנשים אשר גילו את האמת והחלו ברוך ה' לחזור בתשובה ועזבו את חטאתם אשר חטאו ועדיין נמצאים בשלב של פרישה מהיצר הרע שלהם ותאוותם ששקועים בה,ואז בזמן של הפרישה היצר הרע נילחם בכל כולו כדי שהאדם לא יצא מידיו של יצר הרע,ומפיל אותו במחשבות של ניאוף או בקרי לילה או חס ושלום בעבירה ממש.

ואותו זמן של נפילה חושב האדם בליבו האם להמשיך במלחמה נגד היצר הרע או כיון שאבדתי אבדתי,לכן צריך שתדע קורא יקר כי גם אם נפלת אבל היית אנוס ליצרך

והתאוה שלך ניצחה אותך אבל בתוך תוכך אתה יודע שלא עשית זאת במזיד אלא היית אנוס ליצרך הרע, אז דע כי ה' יתברך יודע כל זאת ואין לך לעצור כעת ולהתייאש חס ושלום כי בורא עולם יודע את ההשתדלות שמצידך,ובוודאי שהוא משתוקק לתפילתך וחביבה היא ורצויה יותר מכל אחד אחר כי אין לך אור אלא היוצא מן החושך ומהחושך ומן הטומאה ומן הגירות יבוא משיח בן דוד,כמובא בספר החיזיונות וכך מחזקנו:

הרמב"ם בהלכות תשובה פרק שביעי הלכה ו':

גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה שנאמר "שובה ישראל עד ה' אלוקיך" כלומר אם תחזור בתשובה בי תדבק,התשובה מקרבת את הרחוקים,אמש היה זה שנאוי לפני המקום משוקץ ורחוק ותועבה,והיום הוא אהוב ונחמד וקרוב וידיד כמה מעולה מעלת התשובה אמש היה זה מובדל מ ה' אלוקי ישראל צועק ואינו נענה ועושה מצוות וטורפין אותן בפניו שנאמר "מי בקש זאת מידיכם רמוס חצרי".

והיום שהוא חזר בתשובה הוא מודבק בשכינה שנאמר ואתם הדבקים ב ה' אלוקיכם חיים כולכם היום" צועק ונענה מיד ועושה מצוות ומקבלין אותן בנחת ושמחה ולא עוד אלא שמתאוים להם שנאמר "וערבה לה' מנחת יהודה וירושלים כימי עולם וכשנים קדמוניות.

הרי לנו במפורש מהרמב"ם הקדוש כי דווקא אם האדם לא עושה תשובה אז צועק ואינו נענה, כי הוא לא ניחם ולא מתחרט ולא מצטער בליבו וזה אכזריות על נפשו,אבל פשוט הוא שאם האדם נילחם ומשתדל ועושה כל מה שביכולתו שמקבלים את תפילתו כי הוא חוזר בתשובה, עד שבס"ד יפסיק לחטוא לגמרי וכנ"ל ברמב"ם כי כובש הוא את תאוותו ואת טעם החטא שטעם ואין כמותו!

פגם ז'

שמובא שם בגמרא רבי אמי אמר כל המקשה עצמו{והיינו שמקשה את האבר שלו מדעתו ומרצונו על ידי שלא שמע לדברי חכמים והסתכל על עריות או חשב וכל כיוצ"ב} נקרא מומר. וכך מובא במסכת כלה.והגם שבכל העבירות מי שעובר ורגיל כלומר שחוזר על העבירה מספר פעמים רק אז נקרא מומר כמו שפסק הרמב"ם שאפילו מי שרגיל לקצץ פאות ראשו ועובר על ידי זה על לאו של "לא תקיפו פאת ראשכם" נקרא בזה מומר, וכאן בברית הקודש שהקשה עצמו לדעת אפילו בפעם אחת נקרא מומר, מפני שנחשב כעבודה זרה ממש, כאילו השתחוה לפסל ח"ו.

פגם ח'

מובא בגמרא אמר רבי אמי כל מי שמביא את עצמו לידי הרהור אין מכניסין אותו במחציתו של הקב"ה, וזה נלמד ממה שכתוב בתורה על בניו של יהודה, ואחד מהם זה ער שהיה דש מבפנים וזורה בחוץ את הזרע, כדי שלא תתעבר אישתו ונאמר עליו בגלל מעשיו "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה' ", וכתוב בפסוק אחר "כי לא אל חפץ רשע אתה ולא יגורך רע" והכוונה שהקב"ה לא שוכן עם אדם שעושה רע,ומיהו הרע? כבר מהרהור עבירה של תאוות הנשים והניאוף כבר בזה אדם פוגם בנשמתו למעלה וכל שכן בעבירה ממש של זרע לבטלה ומכל מקום הרהורי עבירה קשים מעבירה.

ומובא בזוהר הקדוש בראשית דף קפח עמוד א':

בא וראה בכל אותם עבירות וחטאים שהאדם עשה בעולם הזה, ועל ידי זה טימא את נשמתו רחמ"ל, מעידים עליו שליחים וממונים מבית דין של מעלה, ואומרים לו איזה עבירות עשה ואיזה חטאים חטא בסתר, וכמו שאומרת הגמרא קורות ביתו של אדם מוכיחין אותו ומעידין עליו לעולם הבא.

ואומר הזוהר הקדוש וישנה עבירה אחת בתורה שהיא יותר קשה מכל העבירות שבתורה, וזה העוון זרע לבטלה בזה העוון האדם נטמא בעולם הזה בנשמתו וגם בעולם הבא נשמתו מלאה טמאה ומלוכלכת מהעוון הזה ומי שמשחית זרעו לריק ובטלה על ידי רגלו או ידיו ועל ידי זה מטמא את נפשו מתקיים בו הפסוק "כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגרוך רע" שהכונה בזה שבגלל אותו עוון, לא נכנסת נשמתו של אדם כזה לפרגוד.

וממשיך הזוהר הקדוש ואומר שבגלל זה כתוב על אנשים שמשחיתים זרעם לבטלה להנאתם את הפסוק "ידיכם דמים מלאו" ומסיים הזוהר הקדוש אשרי חלקו של אדם הירא את הקב"ה, וישמור את עצמו מדרך רעה זו של פגם הברית, וישתדל לירא מבוראו, עד כאן מהזוהר הקדוש.

ואומר רבינו הקדוש ראה אחי בזה הזוהר הקדוש שמובא כאן,כי הפוגם בברית ניטמא יותר מכל עבירות לכן עונשו שלא נכנס לפרגוד והיינו למחצית הקב"ה.

כי כל הנשמות לפחות לאחר שזוכים לתיקון בעולם העליון,אחר קבלת עונשם, נכנסין לפרגוד של המלך שהוא עולם הבריאה, עולם הנשמות כי הנשמות נחצבו מתחת כיסא כבודו יתברך, ושם זוכה לראות מדרגות עליונות ואורות עליונים אשר שום מלך וצבא מרום לא זוכין לזה, מה שאין כן מי שפוגם בברית ומשחית זרעו לבטלה שגם לאחר תיקונו ועונשו אם לא ישוב בתשובה בימי חייו על פגם הברית, אז מפני גודל הטומאה שנטמאו כל עצמותיו ח"ו אינו זוכה להיכנס לפרגוד ואינו זוכה למעלה של לראות את סבר אפי עתיק יומין ואוי לבושה ולכלימה של אותה נשמה עלובה.

כח ההרגל

ונקדים תחילה לדברי הרב מבט חודר אל ההתנהגות חיינו בדוגמא מסוימת והיא נובעת מהתמימות והאמונה התמימה שיש בכל יהודי ויהודיה,והוא כאשר מוצאים ספר תורה מהיכל כולנו רצים לכבד את התורה הקדושה לחבק,לנשק,וכל זה נובע מאהבתנו התמימה שנובעת מהיהודי שבנו וזוהי מעלה גדולה. ומובא בספרי המוסר שלעיתים אדם מכוח ההרגל שבו,לא שם לב כיצד הוא מתנהג ומעשיו סותרים להנהגתו, וזה קורה פעמים רבות.

כמו לדוגמא: שאדם מנשק את הספר תורה ואחר כך אתה רואה אותו יושב ומדבר דברים בטלים,לשון הרע, ליצנות וכל מיני דברים שה' ישמרנו מהם.לכאורה האדם הזה שחיבק ונישק את הספר תורה הראה שהוא אוהב את התורה,אם כן כיצד מצא לעצמו זמן לדבר דברים בטלים?

הלא התורה אומרת "ודברת בם"ודרשו חז"ל בם ולא בדברים בטלים,ומניין האדם מוצא לעצמו זמן לדבר דברים בטלים?אלא שהיצר הרע מבלבל את נפש האדם ולא נותן לו לב להתבונן בתור יהודי, אבל בוודאי שאם אותו יהודי יתבונן ויתחזק לשפר מעשיו הוא ישנה את התנהגותו לטובה,כי כל יהודי הוא טוב, ולעינינו בנושא של שמירת הברית, שכולנו ניגשים אחרי התפילה ונושאים עיננו למרומים ומתבוננים בעשרת הדברות ומתפללים לריבון כל העולמים "אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא" בפרנסה, ובמיוחד ברוחניות בשלום בית או בזיווג ומדוע אין קול עונה ואין קשב?

משל למה הדבר דומה?

ועל זה חשבתי בס"ד להביא משל נפלא בכדי להמחיש את חשיבות הנושא בו אנו מדברים: משל על מדינה אחת שהיה בה מלך עם מידות טובות והיה דואג לעמו ודורש טוב לעמו, ולכן גם העם אהב אותו מאוד ובכל פעם המליכו אותו עליהם למשך זמן ארוך ביותר, והנה אותו מלך חביב ורצוי לעמו, היה לו מנהג טוב ביותר בעיני העם שפעם בשבוע יוכל כל אחד ואחד מהעם לבקש מהמלך ולדבר בעניני העם והמדינה, בצורך לשפר ולתקן את מדינתם.

והנה פעם אחת ניגש אחד מהעם באותה קבלת קהל לפני המלך וביקש ממנו עזרה גדולה בעינינים מסוימים כדי שיצליח בעסקיו ובפרנסתו, והמלך שמע ונתן ליבו לעזור לאותו אדם,שאל לשמו וקרא לאחד מעוזרי המלך וביקש לתת עזרה לאותו אדם ששמו כך וכך,והנה נתפעל שר המלך ופניו נהיו בהלם כשראה זאת המלך שאל אותו על מה כיווץ פניו? וענה לו כי אותו אדם, מבוקש הוא בידי שילטונות מכיוון שעבר על אחד מציווי המלך וגזירותיו,שהמלך בעצמו אמר כי מי שיעבור על אחד מעשרת הציווים האלו יתחייב בנפשו ויתלו אותו, ועכשיו אתה אומר לי כי אותו אדם מבקש עזרה בעסקיו?

נתפעל המלך על חוצפתו של אותו אדם ולא הבין את התנהגותו, אבל המלך היה רחמן וביקש מהשר שיאמר לאותו אדם שישפר את מעשיו והתנהגותו ויקבל על עצמו שלא לעבור שוב פעם על ציווי המלך, ואז המלך יעזור לו בוודאי עד כאן המשל.

והנה הנמשל מובן מאליו כי האדם היהודי רוצה שתהא לו הצלחה וברכה בכל ענייניו.והנה ניגש הוא להיכל שבו ספר התורה ומתחנן למלך של כל העולם,ומבקש ומוריד דמעות.

והנה הקב"ה יתעלה שמו לעד רואה את תפילתו של אותו יהודי תמים שמבקש מכל הלב ובא לתת לו את מבוקשו למען יהא לו ישוב הדעת, ופתאום מגיע מלאך חבלה אחד שמקטרג על אותו אדם ואומר למלך תראה אותו אדם ברא אותי מהעבירה של ציווי המלך והיא "לא תנאף" וכיצד אותו אדם מעיז לבקש אחרי שניאף וקילקל והשחית?

אבל המלך הוא מלך רחמן שאוהב את אותו יהודי "כי בנים אתם לה' אלוקיכם", ובין כך ובין כך בני הם. הגם שאותו אדם כעת לא הולך בדרך האמת אם יתבונן וישכיל מיד ישוב בתשובה שלמה,ולכן המלך משתוקק לאותו בן שמבקש ורוצה ומתפלל שיחזור בתשובה,ואז המלך שולח את אותו מלאך והוא בעצם העוון של פגם הברית שהשחית האדם זרע לבטלה והוא זה שמונע ומעכב את כל השפע והברכה שרוצה המלך לתת לך, ואם תחזור מזו הדרך הרעה תדע כי נאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך והכל תלוי בך ועל כן קבל על עצמך לשוב מיד מהדרך הרעה הזו ותעלה במעלה הסולם.

וממשל זה נשכיל ללמוד לענייננו שאנו רואים בעשרת הדברות שאומרת לנו התורה הקדושה "לא תנאף", ואנו שואלים ומבקשים מהקב"ה כל מיני בקשות אבל אנו לא שמים לב שאנו מבזים את ציווי המלך רחמ"ל,שציווה אותנו באיסור ובלאו זה של "לא תנאף".

לא מתביישים ומעלימים את עינינו ממעשינו וזה נובע מתרדמת הנפש שנובעת מעוון פגם הברית, וכך האדם הולך בדרך השקר והחושך וכל זה עד שמתחיל לשמור על הברית, כי כשאדם שומר על הברית, משם הוא מתחיל ללכת בדרך האמת ויוצא מאפילה לאור גדול,וזהו הפגם הבא שמביא הרב

פגם ט'

המובא שם בגמרא תנא דבי ישמעאל "לא תנאף" לא תהא בך ניאוף בין ביד בין ברגל.

ולפי דעת הסמ"ק{ספר מצוות קטן} נחשב אותו אדם שמוציא שכבת זרע לבטלה מכלל תרי"ג מצוות משס"ה לאוין, וחז"ל הקדושים לומדים זאת מהפסוק של "לא תנאף". ועליו הכתוב אומר "ידיכם דמים מלאו". כמובא כאן בגמרא ואמר רבי אליעזר מאי דכתיב "ידיכם דמים מלאו"? אלו המנאפים ביד עכ"ל.

פגם י'

המובא בגמרא במסכת כלה וז"ל: רבי אליעזר בן יעקב אומר כל המוציא שכבת זרע לבטלה כאילו הורג את הנפש שנאמר "שוחטי הילדים"[ישעיה נז'] אל תקרי שוחטי אלא סוחטי,וחכמים אומרים כאילו עובד עבודת כוכבים שנאמר:"הנחמים באלים תחת כל עץ רענן".

דבר אחר "הנחמים באלים" כל המחמם עצמו להוציא זרע לבטלה חשוב כבהמה, שכן מה בהמה אינה מקפדת ועושה אף הוא כן,מה בהמה אינה עומדת אלא לשחיטה ואין לה חלק לעולם הבא,אף הוא אין לו חלק לעולם הבא.

ועליו אמר שלמה המלך בחוכמתו "מי יודע רוח בני האדם העולה היא למעלה" {קהלת ג'} זו נשמתן של צדיקים שאין מחממין עצמן ואין מוצאין שכבת זרע לבטלה,"ורוח הבהמה היורדת היא למטה בארץ"{קהלת ג'} זו נשמתן של רשעים שמחממין עצמן ומוצאים שכבת זרע לבטלה.

דבר אחר הנחמים באלים כל המחמם עצמו ומוציא שכבת זרע לבטלה חייב מיתה שנאמר "ויהי ער רע בעיני ה' וימתיהו ה',"וכל המקשה את עצמו הרי זה מומר שנאמר "וירע בעיני ה' אשר עשה" עכ"ל, הרי לך אחי היקר שהאדם שמוציא שכבת זרע לבטלה נחשב כבהמה,מה בהמה אין לה חלק לעולם הבא אף המוציא זרע לבטלה אין לו חלק לעולם הבא ח"ו. עכ"ל של רבינו מטהרת הקודש.

דווקא מתי אין לו חלק לעולם הבא?

והנה ענין זה שנקטו חז"ל הקדושים בלשון כזו קשה שאין לו חלק לעולם הבא,כעין זה מובא ברמב"ם בהלכות תשובה ששם ביאר הנשר הגדול פרק ג' הלכה יד':

במה דברים אמורים שכל אחד מאלו אין לו חלק לעולם הבא? כשמת בלא תשובה, אבל אם שב מרשעו ומת והוא בעל תשובה הרי זה מבני העולם הבא שאין לך דבר העומד בפני התשובה,אפילו כפר בעיקר כל ימיו ובאחרונה שב בתשובה יש לו חלק לעולם הבא שנאמר: "שלום שלום לרחוק ולקרוב אמר ה' ורפאתיו".

הרי לנו במפורש הלכה פסוקה שכל דברי חז"ל הקדושים נאמרו במי שלא עושה תשובה ואם כן מה לך לעצור כעת את עבודת ה'? תציל את נפשך!

פגם יא'

שמובא בזוהר הקדוש שמות ג' עמוד ב' בגלל שהחובה על האדם לקנאות על עוון פגם הברית, שהאדם לא יחטא בו בגלל שכל מי שמעלה ומכניס את ברית הקודש שלו לרשות אחרת,וזה מתבטא ע"י שמשחית זרעו לבטלה,או מטמא את ברית הקודש בביאות אסורות, עליו נאמר:

"לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, לא תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי ה' אלוקיך אל קנא"

ואומר הזוהר הקדוש שהקנאה שהקב"ה מקנא על שני העוונות האלו של פגם הברית ועבודה זרה כאחד, שעל עוונות אלו השכינה נידחת ח"ו מעם ישראל, ומאותו יהודי שפוגם בברית הקודש ולא עושה תשובה.

כי מי שמשקר בברית מילה שעשה ביום השמיני, וזה מתבטא בכך שהוא לא מוכן להקריב מתאוות הנשים שלו, ובכלל יצר הרע שלו, הרי זה כאילו משקר בשמו של הקב"ה ומי שמשקר בחותם המלך הוא משקר במלך עצמו.ולכן אין לו חלק באלוקי ישראל אם לא שישוב בתשובה תדיר על אותו עוון.

ואומר רבינו הקדוש תראה כמה מבהיל הרעיון המובא כאן בזוהר הקדוש שלושה דברים נוראים ומפחידים שהם פגם יא' יב' ויג'. שבכל פעם שפוגם בברית עובר על לאו של לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני, וכן עובר על לא תשתחוה להם. שהם שני לאוין היותר חמורים בתורה.

וכן מובא בזוהר הקדוש פרשת וישב קפ"ט עמוד ב' וז"ל:

שאותו אחד שמשקר בברית הקודש, וכנ"ל הרי הוא כאילו משתחוה לאלוקים אחרים רחמ"ל.וכן מובא בזוהר הקדוש בתיקונים דף נח' ע"א:

שאם היהודי משקר בברית הקודש שלו{ברגע שיהודי משחית זרעו לבטלה או מטמא את בריתו בביאה אסורה,} הרי זה מעביר את הקוץ שיש באות דלת ובמקום "ה' אחד" נשאר ח"ו אחד כי ירד הקוץ מהאות דלת, והרי זה עובר על לא תשתחווה לאל אחר.

פגם יב'

שאמרנו שהפוגם בברית כאילו משקר בשמו של הקב"ה וכן מובא בזוהר הקדוש פרשת לך לך דף צג' עמוד א' אמר רבי אבא זכאים הם עם ישראל שכן הקדוש ברוך הוא אתרעי[שמח]בהם מכל שאר אומות העולם,והביא לעם ישראל את אות ברית הקודש, שכל מי שיש בו אות ברית הקודש הוא לא יורד לגיהנם,ומתי הוא לא יורד לגיהנם?אם אותו יהודי שמר את ברית הקודש שלא השחית זרע לבטלה ולא שכב ביאה אסורה אז לא נכנס לגיהנם.שכל מי שמשקר בברית הקודש שלו כנ"ל כאילו משקר בשמו של הקב"ה. כמו שנאמר "ב-ה' בגדו כי בנים זרים ילדו"[הושע ה'].

ואומר רבינו הקדוש שאדם פוגם בברית הוא פוגם בכל שם הקדוש של שם הויה ברוך הוא.כמו שרמזו בתיקוני הזוהר הקדוש על הכתוב "מי יעלה לנו השמימה". ראשי תיבות מילה וסופי תיבות שם הויה ברוך הוא. כי כאשר התינוק נימול נרשם בו שם הויה כולו ע"י קדושת אות הברית , וכיוון שהאדם פוגם בברית, אזי ח"ו פוגם בכל אותיות שם הויה הקדוש, אשר תלוי בזה כל השמות וכל האורות וכל הכינווים, וכל כללות הקומה תלוי בזה השם.

פגם יג':

שהוא מר ומרור בתמרורי תמרורין המובא בזוהר הקדוש כי הפוגם בברית אין לו חלק באלוקי ישראל.

וכן מובא בפרשת שלח שהפוגם בברית אין לו חלק באלוקי ישראל,אוי לו ואוי לנפשו אם נאמר עליו כגון זה , שאין לו חלק באלוקי ישראל אם לא ששב בתשובה גדולה ותדירה עכ"ל.

וכמובן לך קורא יקר כמו שהקדמנו לך, שאין הכוונה בדברי הזוהר הקדוש ח"ו לייאש אותך, אלא להבהיר לך ולנשמתך היהודי עד כמה האדם גורם בהנאתו הרגעית של פגם הברית, שזה כל כך חשוב בעיני הבורא יתברך עניין שמירת ברית הקודש אז ברגע שהאדם ימלא ויספק את תאוותו, ולא ירגיע את יצרו הרע אזי זה ח"ו יהיה נקל בעיניו,ואז יוכל אותו יהודי לטבוע בזה העוון, וכמו שאמרו חז"ל במסכת קידושין אמר רב הונא כיון שעבר אדם עבירה ושנה בה פעם נוספת,נעשית לו כהיתר, ואז רחמ"ל מה יעשה אותו אדם אם יפטר מן העולם בלי תשובה כיון ששקע בזו התאוה? לכן הזוהר הקדוש מתרה ומודיע שאם ח"ו לא תעשה תשובה אין לך חלק באלוקי ישראל. שהכוונה בזה שדווקא אם לא תעשה תשובה ותמשיך לפגום בברית הקודש, אזי אתה מוחק את חותם המלך בבשרך ורחמ"ל נראה כערל .

אברהם אבינו מוציא את בניו מגיהנם

כמו שאומרת הגמרא במסכת עירובין שאברהם אבינו ע"ה יושב על פתחה של גיהנם וכל מי שעשה ברית מילה, אברהם אבינו מוציאו מגיהנם לגן עדן, חוץ ממי שבא על הגויה ולא עשה תשובה שכיון ששכב עם הגויה ולא עשה תשובה אז היא מושכת עורלתו ואז רחמ"ל אברהם אבינו לא מזהה שהוא יהודי.

וזה אין לו חלק ח"ו שבגלל תאוותו מחק הוא את החלק של ברית הקודש והיא חותם המלך, אשר אנו אומרים בברית המילה אשר חתם בבשרנו.ועל זה צווח הזוהר הקדוש ומזהיר אותך תחזור מיד בתשובה וכמובן שתתקבל תשובתך ברצון כי אין ה' חפץ במות הרשע כי אם שישוב מדרכו הרעה , כי בנים אתם לה' אלוקיכם. וכי האב ירצה לראות ברעת בנו?הלא זה לא יתכן ואין שום סיבה להיות בעצבות אלא מיד לאזור כח וחיל ולשוב בתשובה ובעיקר להפיץ כמה שיותר חומר על שמירת הברית שזה עיקר התיקון הפרטי שלך ובכלל לקירוב הגאולה כמובא בספר כי תצא למלחמה בשם רבינו האר"י הקדוש כי כל זה הם מעכבים את המשיח.

פגם יד'

מובא בזוהר הקדוש פרשת יתרו דף פז' עמוד ב':

תניא אומר רבי יצחק לא תעשה לך וכו'...שצריך האדם שלא לשקר בשמו של הקדוש ברוך שהקשר הראשון והקודם שיתקשרו עם ישראל עם הקדוש ברוך הוא כד אתגזרו, והקשר הזה הוא הקיום הקודם של הכל ולפני הכל לשמור על הברית בשביל להיכנס בבריתו של אברהם אבינו,שהברית היא הקשר שלנו עם השכינה וצריך היהודי שלא לשקר בברית הקודש [ששוכב עם ביאות אסורות או משחית זרע לבטלה] שמי שמשקר בברית הקודש משקר בהקב"ה.ומהו לא לשקר בברית?שלא יכניס את ברית הקודש שלו ברשות אחרת. כמו שנאמר :"ובעל בת אל נכר" [מלאכי ב'].

ותראה מדברי הזוהר הקדוש שלשה דברים נוראים שהמשקר בברית משקר בקשרא קדמאה שהפשט בזה שהמצוה הראשונה של אברהם אבינו היה שנצטוה במצות ברית מילה ולא נקרא תמים וכן לא נקרא אברהם וכן לא זכה לבן, וכן לא זכה לרוח הקודש אמיתי ולא זכה הדרגות הגבוהות עד שנימול. וניתנה לו ברית מילה המצווה הראשונה שניפקד עליה וכן כל תינוק מישראל המצווה הראשונה שלו היא ברית המילה ועל ידי זה נכנס ונתקשר בשם הויה ברוך הוא ובאמונתו יתברך.

וידוע כי לכן נקרא הברית מילה יסוד מפני שהוא היסוד הראשון והמצוה הראשונה של בר ישראל וכמו שאם ח"ו הורסים את היסוד של הבית נחרב כל הבית כך גם אם אדם פוגם בברית הקודש שלו ח"ו הוא הורס היסוד ונחרב כל כח נשמתו,ונחשכה כפחם ושולי קדירה ח"ו.

פגם טו'

המובא שם כי מי שמשקר באותה ברית משקר בהקדוש ברוך הוא, מפני שבקב"ה התורה וישראל זה דבר אחד והתקשרות הקב"ה בעם ישראל הוא רק ע"י הברית.ועל ידי זה [הברית מילה ששומרים עליה]משרה הקב"ה קדושתו בישראל וזה עדות של הקב"ה בשם י"ה שהעיד על שישים ריבוא מישראל שהיו במצרים שלא פגמו בבריתם.ומובא כאן בזוהר הקדוש על הפסוק ובעל בת אל נכר רבי יהודה אומר שזה נלמד מהפסוק ב-ה' בגדו כי בנים זרים ילדו, ומי שפוגם בברית הקודש ומשחית זרע לבטלה הרי זה כאילו בעל בת אל נכר דהיינו גויה רחמ"ל.

כמובא בזוהר הקדוש בכמה מקומות שלילית ונעמה מתחממים ממנו מהאדם היהודי שיוציא זרע לבטלה והם נקראים בת אל נכר רחמ"ל ורבי יהודה לומד זאת מהפסוק וב-ה' בגדו כי בנים זרים ילדו.

כי לאחר שהרשעיות מתחממים ממנו מולידות בנים זרים ההולכים אחר מיטתו ולאחר פטירתו של אותו אדם שפגם בברית הקודש ולא עשה תשובה שורים אותם ילדים וחונים על קברו ולא זזים משם עד שנתקן האדם בצרות רבות ויסורי גהנם וכל מיני גלגולין בישין רחמ"ל.

ולכן הזהיר רבינו האר"י ז"ל שמי שלא תיקן פגם היסוד לא ילך על קברים כדי שלא ידבקו בו אותם נגעי בני אדם חס ושלום.

פרק טז'

מבואר כאן בזוהר הקדוש כי הפוגם בברית הקודש עובר משום לא תעשה לך פסל, והכונה בזה אומר רבינו הקדוש מפני שמזה שפגם בברית מסתלקת ממנו קדושת ה' ונתלבש בו שד מסטרין בישין והוא כמו שנעשה הוא בעצמו פסל ותמונה רחמ"ל,וזה לא תעשה לך, שלא תעשה את עצמך פסל על ידי פגם הברית.

פגם יז'

ישנו פתח אחד קודם וראשון שעומד שם ממונה ושמו עסטירי"א וכמה אלפים ורבבות של ממונים יש מתחתיו והוא עומד בכדי להיפרע מכל אלו שמחבלים ומקלקלים מעשיהם להשחית זרעם על הארץ או שמשחיתים זרעם שלא כדרך ההלכתית הנכונה.או לכל אלו שמזנים בידם ומשחיתים זרע בידם להנאתם כל אלו שלא רואים פני השכינה כלל[כמובן הכוונה אם לא יעשו תשובה].

ואותו ממונה הנ"ל והממונים שתחתיו כולם מתכנפים מעל ראשו של אותו אדם שמשחית זרעו לבטלה ומטמאים אותו באותו עולם הזה ולאחר שנפטר מן העולם ויוצאת נשמתו גם בעולם הבא אותו ממונה והממונים שמתחתיו מטמאים אותו ומתאחדים בו ומעלים אותו כדי לדון אותו.והם נקראים שכבת זרע רותחת והם הממונים על אותו עוון ואת כל מה שחטא ופגם בברית הקודש בזמן רתיחת הדמים שלו הם מעלים למעלה ואותו אדם שפגם בברית גורם שהברית תשתעבד בסטרא של הטומאה רחמ"ל.

ותראה בני אהובי זה הדבר ותסמר שערות בשרך ופירוש זה הזוהר בקיצור אומרים כי ידוע כי לכל חטא ועוון יש כנגד זה קליפות טמאות אשר כל חיותם מזה החטא והמה מסובבים לאדם לבוא לזה החטא והעון. ובזה גורם האדם ח"ו להוסיף להם השפעה רבה בכל סיטרין דילהון ובכל היכלין דילהון, ובכל כתות ומחנות שלהם רחמ"ל.ואמר כאן בזוהר הקדוש שזה הרשע אשר הולך להשחית זרעו ארצה מתקבצין עליו יחד באותה שעה כל מיני מסאבין{רוחות טומאה} וכל הקליפות הממונים על כל מיני חטאים, ומטמאים אותו בכל מיני טומאות.

וכן מבואר בזוהר הקדוש שעוון מוציא זרע לבטלה מטמא את האדם יותר מכל העבירות ומכל ביאות האסורות.

וכשזה הרשע יוצא מן העולם באים ומתקבצים עליו כל אלו הקליפות המונים המונים ושמחים בצרתו ואומרים לפניו זה שקיוינו לו ראינוהו, כמובא בספרי הקודש.ועל זה נאמר שכל הרוגזין מסאבין קיימין כולהו על דא,שכולם ביחד קמים עליו.

פגם יח'

מה שמסיים שם בזוהר הקדוש שעל ידי שהאדם פוגם בברית הקודש גורם שהברית תישתעבד בסטרא מסאבא,שגורם זה הרשע רחמנא ליצלן להשתעבד ברית העליון.אשר כל העולמות עומדים על מידת יסוד צדיק שמוריק ומשפיע השפע לכל העולמות,וצדיק יסוד עולם העליון ועולם התחתון .וזה הרשע שמשחית זרעו לבטלה גורם שזה הברית העליון ח"ו ישתעבד לסיטרא אחרא ,ועל ידי זה גורם שנכנס[עאל] טמא בקודש העליון ומשתעבד לסיטרא אחרא ואוי אוי אוי מה נעשה [ונגרם] על ידי זה ח"ו וכמה גורם בושה לשכינה וכל נשמתין עילאין וכל המלאכים רוצים לקרועו כדג לזה הרשע ח"ו שמשחית זרעו לבטלה.

פגם יט'

שמובא בזוהר הקדוש בראשית ח' ע"א:שמי שפוגם הברית ח"ו מושכין אותו מלאכי חבלה לגיהנם, וזה לשונו: רב המנונא סבא אמר כתוב בקהלת "אל תתן את פיך להחטיא את בשרך" ופירוש הפסוק שלא יביא האדם את עצמו להרהורים רעים על ידי פיו שמדבר לשון הרע או ניבול פה וכיוצ"ב.שאם עשה כן שמנבל פיו וכיוצא בזה, הוא יגרום לעצמו לחטוא בברית הקודש שהוא בשר הקדוש שחתום בו ברית קדישא,ואם יעשה כן שינבל פיו ויבוא לחטוא בפגם הברית,אזי ימשכו אותו לגיהנם,ואותו אחד שממונה על גיהנם דומה שמו וכמה רבבות של מלאכי חבלה יש עימו, וכל אלו ששמרו על ברית הקדוש ולא השחיתו זרעם לבטלה בעולם הזה,אין לדומה וכל מלאכי חבלה רשות להתקרב לאותו אדם,כיון שהוא שמר על ברית הקודש.

ולפני שנמשיך לכתוב את דברי רבינו הקדוש תשמח נפשך בראותך שבח ומעלת שומר הברית שעיקר העיקרים בשמים אם להרע ח"ו או להטיב עם היהודי זה תלוי באם היית מוכן לשמור על ברית הקודש שחתמת בבשרך ביום השמיני שמטרתה הייתה למעט תאות המשכב.

ומסיים רבינו הקדוש בדבריו: "והבט נא אחי בדברי הזוהר הזה שמזהיר את האדם שלא יטמא את פיו כדי שלא יבוא להרהורים ח"ו ולא יצטרך להיכנס לגהנם. ולכאורה קשה, מה החידוש שאמר הזוהר הקדוש שמושכין אותו לגיהנם בעבור העון הזה ,וכי בשביל יתר העבירות אינו צריך לסבול גיהנם? הלא אמרו רבותינו ז"ל במסכת בבא קמא דף נ' עמ' א' כל האומר הקב"ה ותרן יוותרו חייו.

רק אפשר לפרש על פי מה שמובא בספר "אור החמה" בשם הקדוש הרמ"ק שכתב על דברי הזוהר האלו, כי אם האדם היהודי שומר את הברית בעולם הזה יש לו להקב"ה דרכים אחרות לטהר אותו שלא יצטרך לבירור זה הקשה והמרור של אש הגהינם , ומטהרין אותו מחטאיו באופנים אחרים הקלים ביותר, אבל מי שפוגם בברית ח"ו אז בעל כורחו יורד לגיהנם וגם הוא יהא נידון אגב זה גם כן על יתר העבירות בגיהנם.

אם כן פגם הברית גורם להכביד עונשי יתר העבירות גם כן רחמ"ל אבל מי ששומר את הברית אי אפשר שהוא ירד לגיהנם כמו שסיים שם רב המנונא סבא, שכל מי שיש בו את אותו אות של ברית המילה לא מורידים אותו לגהינם אם הוא ישמור את הברית כראוי!