"הברית והמזל"
הנה קורא יקר היינו רוצים להביא לך מספר סגולות נפלאות, בכדי לרומם את מזלך מעלה מעלה, הן ברוחניות והן בגשמיות, ומי לא רוצה שהמזל והשעה תשחק לו כדי שיצליח להגיע לתכלית שלו, וליעד שלו בעולמו.
ובכדי לבאר לך את הסגולה הגדולה הזו, נקדים לך מאמר שיבאר את ענין המזל בישראל.
הגמרא במסכת שבת קנו עמוד ב' אומרת:
אמר רב יהודה אמר רב, מנין שאין מזל לישראל? למדנו זאת ממה שנאמר בתורה
בספר בראשית פרשת לך לך פרק טו פסוק ה: התורה מתארת את הבטחת הקדוש ברוך הוא לאברהם אבינו: "ויוצא אותו החוצה ויאמר הבט נא השמימה וספור הכוכבים אם תוכל לספור אותם ויאמר לו כה יהיה זרעך".
ומהמילים ויוצא אותו החוצה אנו דורשים: שאמר אברהם אבינו להקדוש ברוך הוא ריבונו של עולם נסתכלתי באצטגנינות שלי ואינו ראוי לכך{להוליד בנים}, אמר לו הקדוש ברוך הוא צא מאצטגנינות שלך אין מזל לישראל ע"כ.
"מעשה שהיה"
כלומר ההסבר שאין מזל לישראל יובן על פי הגמרא במסכת כתובות בדף סו עמד ב':
שנו חכמים מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא לירושלים, והיו תלמידיו מהלכין אחריו, ראה נערה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים.
כיון שראתה הנערה את הרב, נתעטפה בשערה, ועמדה לפניו ואמרה לו "רבי פרנסני" אמר לה בתי מי את? אמרה לו בת נקדימון בן גוריון אני {שהוא היה אחד מהעשירים הגדולים של עם ישראל}.
אמר לה בתי ממון של בית אביך היכן הלך? אמרה לו רבי האם לא כך מושלים משל בירושלים על הדבר הזה "מלח ממון חסר".
ופירש רש"י:
יחסיר ממונו לצדקה וחיסורו זה הוא קיומו. ואבי לא עשה מספיק, ושאל אותה והממון של בית חמיך היכן הלך? אמרה לו שנהג כמו אבא שלי ואיבד גם הוא את הממון.
אמרה לו הנערה רבי זכור אתה כשחתמת על כתובתי, אמר להן לתלמידיו זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו, והייתי קורא בה אלף אלפים דינרי זהב מבית אבי, חוץ משל חמיה.
בכה רבי יוחנן בן זכאי ואמר אשריכם ישראל בזמן שעושין רצונו של מקום אין כל אומה ולשון שולטת בהם, ובזמן שאין עושין רצונו של מקום מוסרן ביד אומה שפלה ויותר גרוע מזה ביד בהמתן של אומה שפילה ע"כ הגמרא.
ופירש המהרש"א הקדוש:
כי כל אומה ואומה יש להם שר ומזל בשמים, מה שאין כן עם ישראל שאין להם שום מזל, ועל כן כשעושים רצונו של מקום הם למעלה מכל האומות ושריהם.
אבל כשאין עושין רצונו של מקום, הקדוש ברוך הוא מסלק שכינתו מהם והם שפלים ונבזים מכל האומות, שיש להם שר ומזל, ולישראל אין שר ומזל. עכל"ק.
ורואים מפה קורא יקר כי המזל של עם ישראל תלוי לפי הנהגתם עם הקדוש ברוך הוא, על כן אדם שרואה שהשעה לא משחקת לו, ישתדל לעשות דברים שגורמים לעורר את ההשגחה העליונה מלמעלה.
ואם תשאל מהו הדבר הזה שיגרום לעורר את המזל ולהאיר לנו את החיים והדרך? על זה יש תשובה בחז"ל הקדושים במסכת נדרים דף לב עמוד א':
"מי שתמים שעה עומדת לו"
רבי אושעיא אומר כל המתמים את עצמו שעה עומדת לו שנאמר התהלך לפני והיה תמים, ומה כתוב על אברהם אבינו אחרי כן והיית לאב המון גוים ע"כ.
וכתב הר"ן בדיבור המתחיל "שעה עומדת לו" כלומר: שעולה לגדולה.
והביאור בדבר הזה יובן על פי מה שאומר המדרש רבה והגמרא פה במסכת נדרים :
תניא רבי אומר אין לך מי שנתעסק במצוות כאברהם אבינו, ומכל מקום לא נקרא תמים אלא על שם המילה שנאמר התהלך לפני וזה יהיה על ידי שתעשה ברית מילה, ואז תהיה תמים.
ומכאן אנו למדים יסוד גדול ביותר, כי אדם שרוצה ששעה תעמוד לו, צריך הוא להתמיםאת עצמו, ומה פירוש של התמים? הברית מילה, וזה קיום הברית מילה, שלא לפגום ביסוד, ואם אדם שומר על היסוד הוא עולה לגדולות, הן ברוחניות והן בגשמיות, ומנין למדים זאת מיוסף הצדיק.
"ויוסף משביר לכל הארץ"
התורה הקדושה בפרשת מקץ מתארת לנו את פתרון החלומות שפתר יוסף לפרעה, ופרעה שהתפעל מחכמתו של יוסף אמר:
"ראה נתתי אותך על כל ארץ מצרים, ויסר פרעה את טבעתו מעל ידו ויתן אותה על יד יוסף וילבש אותו בגדי שש וישם רביד הזהב על צוארו".
אומר המדרש רבה שמה שיוסף זכה לכל זה, בגלל שהיה ראוי מן הדין לקבל את כל הגדולה הזו, וההסבר שמשלו נתנו לו, שכן הפה של יוסף שלא נשק בעבירה את אשת פוטיפר יקבל מתנה של: על פיך ישק כל עמי.
הצואר: של יוסף שלא דבק בעבירה יקבל וישם רביד הזהב על צווארו.
הידיים: שלא משמשו בעבירה יקבלו ויתן את הטבעת על יד יוסף.
הגוף: שלא נדבק בעבירה יקבל וילבש אותו בגדי שש.
רגלים: שלא פסעו בעבירה יפסעו וירכבו על קרונין שנאמר וירכב אותו במרכבת המשנה.
המחשבה: שלא הרהר יוסף בעבירה, תבוא ותקרא חכמה שנאמר ויקראו לפניו אברך.
והיינו כמו שהאדם מתנהג כך נוהגין עימו, אבל הגדלות של יוסף הייתה מזה ששמר על היסוד, ולכן יוסף נאמר עליו:
"וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף כי חזק רעב בכל הארץ" כלומר לבסוף כולם רואים כי כל השפע בא מיוסף, ומיהו יוסף? מידת היסוד, ששמר על עצמו ביתר שאת על קדושת הברית במסירות נפש גדולה ביותר.
ולכן מובן על פי מה שאמרנו כי מי שרוצה לעלות לגדולה ושהשעה תעמוד לו ותשחק לו, מה יעשה? יתמים עצמו: ומהי התמימות? התהלך לפני על ידי הברית מילה, ושמירת הברית שלא לפגום הברית ולא להשחית זרע לבטלה וכל הקשור לזה, ואז היה תמים, ואז הריקותי לכם ברכה עד בלי די!
"במה תלוי מזל האדם"
כתב רבינו האר"י ב"פרי עץ חיים" שער קריאת שמע שעל המיטה, פרק י"א' וזה לשונו:
"ונאמר על אותם האנשים שמוציאים שכבת זרע לבטלה את הפסוק בתהלים: "פני ה' בעושי רע להכרית מארץ זכרם". שהמילה רע הוא מדבר באדם שפוגם בברית כמו שכתב רבינו על ער ואונן שהיו משחיתים זרעם. והמילה "זכרם" זה בחינת "זכר".
רוצה לומר: הזכר שניתן בנקבה, ולכן האדם ייענש מידה כנגד מידה כמו שהאנשים שפגמו בברית וגרמו להוציא טיפה העליונה שזה טיפת זכר לחוץ לבטלה ולא בנקבה, {באשה כמובן במצוה ובהיתר}, כן הבחינה שלהם שניתן מן הזכר אל הנקבה ייכרת ויתעקר משם.
וזהו העוון של פגם הברית, עוקר מזלו של האדם למעלה. וכדי שייכרת הוא למטה צריך שייכרת מזלו למעלה משם, כמו שכתוב: "יפקוד ה' על צבא מרום וכו'..." וזה רמוז בפסוק: "להכרית מארץ זכרם" ראשי-תיבות מזל. כי כדי שייכרת הוא מכאן מזאת הארץ למטה, צריך תחילה להכרית מזל שלו למעלה, מארץ עליונה כנזכר ע"כ לשון האריז"ל.
ואם כן, אל יהיה פלא בעינייך אם אתה רואה שמזלך ישֵׁן, כי אם מזלך ישן תהרהר ותשפר מעשייך בעניין קדושת-האדם ואתה במו ידייך הוא זה שאחראי על המזל, גם אם תלך לרבנים ולקבל ברכות וסגולות וכדומה, לא יעזור כלום אם לא תעשה תשובה על זה!
האר"י הקדוש אומר לנו פה כי מזלו של האדם תלוי כפי ששומר את מידת היסוד שלו ולא כפי הסגולות או כל דבר אחר והשם יתברך יעלה מזלנו מעלה מעלה למען נוכל לעבוד את השם יתברך באהבה.
"מה עושים כדי להינצל מן עין הרע"
הגמרא במסכת ברכות דף נה' עמוד ב' אומרת:
"מי שנכנס לעיר ומפחד מעין הרע יכניס אגודל של יד ימין בתוך יד שמאל, ואגודל של יד שמאל ביד ימין ויאמר כך: אני פלוני בן פלוני מזרעו של יוסף באתי שלא שלטה בו עין הרע דכתיב "בן פורת יוסף בן פורת עלי עין" אל תקרי עלי עין אלא עולי עין.
וברש"י: שליטין על העין ואין העין עולה בהן, והגמרא בדף כ' אומרת עין שלא רצתה לזון ממה שאינו שלו כלומר שלא ליהנות מאשת אדוניו אין עין הרע שולטת בו עד כאן לשון הגמרא הקדושה.
ולכאורה מדוע דווקא יעשה כדבר הזה אולי ידליק נר לעילוי נשמת צדיק גדול או יתרום סכום של כסף לצדקה או יתלה מלח שום או בצל על צוארו, למה דווקא יעשה כסדר הזה ויאמר אני מזרעו של יוסף באתי?
אלא אומר רבינו אהרון ראטה זצוק"ל בעל "טהרת הקודש" שרואים מפה שמי שרק מזכיר את שמו של מי ששמר את הברית והעיניים כבר הוא ניצול מעין הרע, קל וחומר בן בנו של קל וחומר שמי ששומר את הברית ולא פוגם בו שינצל מעין הרע.
ולכן רואים מפה שאדם שרוצה להינצל מעין הרע ידבוק במידתו של יוסף הצדיק ועל ידי זה בעזר השם יתברך ינצל מעין הרע.
"כל פרנסתו של האדם תלויה בעוון הזה"
שמעתי דברים נפלאים ונשגבים בעניין "פרנסתו של האדם" ואלו הם הדברים המשנה במסכת קידושין בפרק ארבעה יוחסין שאומרת כך:
"רבי שמעון בן אלעזר אומר הראית מימיך חיה ועוף שיש להם אומנות? והן מתפרנסין שלא בצער, כלומר הראית מימיך צבי שאוסף תאנים בשדות או אריה שעובד בחברת הובלות או שועל שיש לו מכולת לא!
והם בכל זאת מתפרנסין שלא בצער והלא הם לא נבראו אלא לשמשני ואני נבראתי לשמש את קוני, אינו דין כלומר: המחשבה לא נותנת שאתפרנס גם אני בקלות ולא בצער? ואם כן למה אני מתפרנס בקושי? אלא שהרעותי מעשי וקיפחתי את פרנסתי.
פירוש הדברים הם כך מובא בכתבי האר"י הקדוש בשם הזוהר הקדוש שהמילה "רע"הכוונה לעוון פגם הברית עוון זרע לבטלה רחמ"ל. ולכן זה מה שבא להשמיענו רבי שמעון בן אלעזר "הרעותי מעשי" כלומר:
מעשי מקולקלים בענין שמירת הברית התוצאה היא: "קיפחתי את פרנסתי" כלומר:אני זה שצמצמתי את פרנסתי. ואם כן נמצינו למדים כי כל המזל של האדם תלוי כפי ששומר על הברית!
"ורועה זונות יאבד הון"
הגמרא במסכת סוטה דף ד עמוד ב' אומרת:
אמר רבא כל הבא על אשה זונה לבסוף מבקש ככר לחם שנאמר:
"כי בעד אשה זונה עד ככר לחם"{משלי ו}
וכתב המהרש"א בדיבור המתחיל כל האוכל בלא נטילת ידים כאילו בא על אשה זונה:
שגם רבי אסי מודה לדברי רבא מה שדרש על הפסוק הזה, שכל הבא על אשה זונה סופו שבא לידי בקשת ככר לחם, דהיינו שנהיה עני.
שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והזנות מביא לידי עניות כמו שנאמר "ורועה זונות יאבד הון" וכו' עכ"ל.
הרי לך קורא יקר עצה נפלאה כיצר להינצל מן העניות ודוחק הפרנסה, אל תרעה בשדות זרים, והוא מקומות הטומאה והזימה של תאות הזימה, שאם תרעה שם ותחפש כל היום איך לפגום בברית, לבסוף תהא עני בכסף ועני בדעת, ועני נחשב כמת בר מינן.
וזה יתן לך לעצור את עצמך לפני שתחטא, כי מי רוצה להיות עני חס ושלום? על כן קבל על עצמך לשמור על הברית, וממילא שעה תעמוד לצדך ותעלה לגדולה, והקדוש ברוך הוא יהיה עימך בכל אשר תלך!