איסור אשת איש
אחד מהעוונות הקשים ביותר בתורה הוא לשכב עם אשת איש אדם ששוכב עם אשת איש עשה איסור חמור מאוד ובארגון הקדוש קיבלנו כמה שאלות בעניין כיצד לתקן וכיוצא בזה ותחילה היינו רוצים לבאר לכם צופים יקרים מה העניין של העוון הזה
על פי המקרא
תחילה נביא לכן כיצד למדים אנו את איסור אשת איש מן התורה בספר ויקרא פרשת קדושים פרק כ' פסוק כ':
"ואיש אשר ינאף את אשת איש אשר ינאף את אשת רעהו מות יומת הנואף והנואפת".וכתב רש"י במסכת סנהדרין דף נא' עמוד ב' בדיבור המתחיל מות יומת הנואף והנואפת:
"כל מיתה שכתוב בתורה רק "מיתה" ולא מפורט איזה סוג של מיתה, הכוונה למיתה בחנק. שהמשנה אומרת בדף נב עמוד ב': היו משקעין את מי שחייב חנק בזבל עד ארכובותיו והמוציא להורג נותן סודר קשה תוך הרכה, וכורך על הצוואר של החייב חנק, זה מושך אצלו וזה מושך אצלו עד שנפשו יוצאת.
על פי הגמרא
דוגמת בית דין לא בטלו
וצריך שתדעו צופים יקרים כי הגמרא אומרת במסכת כתובות, סוטה ועוד מקומות בש"ס: "אמר רב יוסף מיום שנחרב בית המקדש אף על פי שבטלו מיתות בית דין, {דהיינו כשהיה בית המקדש קיים והיו שם סנהדרין גדולה שעל ידי זה אפשר להרוג ולהעניש כל אחד ואחד לפי מה שנתחייב אם בסקילה או שריפה או הרג או חנק, אבל כיוון שנחרב בית המקדש בטלו} מכל מקום דוגמתן של ארבע מיתות בית דין לא בטלו.
כלומר מי שנתחייב סקילה או שנופל מן גג ביתו או שאריה דורס אותו וציפורניו של האריה זה כעין סקילה , {והיום יכול להיות מאוד שאדם שנדרס על ידי מכונית זה לא פחות מסקילה, שכן במה גרוע אריה שדורסו ממכונית ששוקלת כמה טונות של משקל שמעיפה אותו}. מי שנתחייב חנק או שטובע בים בנהר או שמת בחולי של גרון שנחנק ממנו, מי שנתחייב שריפה או נחש מכיש אותו שהערש שלו כמו שריפה או שנופל בדליקה {שריפה}, ומי שנתחייב הריגה או שנמסר למלכות שמיתתם בסייף או שליסטים באים עליו.
על פי ההלכה
הלכה למעשה וכתב הרמב"ם בהלכות איסור ביאה:
הא למדת שבאשת איש יש שלש מיתות, יש אשת איש שהיא בחנק ויש אשת איש שהיא בשריפה ויש אשת איש שהיא בסקילה!
כל הנותן עיניו במה שאינו שלו מה שבידו נוטלין הימנו
הגמרא במסכת סוטה דף ט עמוד א' אומרת :
"שנו חכמים סוטה, שזו היא אשת איש שסטתה תחת בעלה, שפירושו של דבר שבעלה התרה בה שלא להתייחד עם פלוני, ואמר לה בפני עדים, וגם נסתתרה עם אותו אדם, והיו עדים שנסתתרה ולא יודעים אם היא שכבה עימו או לא, מכל מקום בגלל שאשה זו נתנה עיניה במי שאינו ראוי לה, שכן אשת איש אסורה על כל העולם ומותרת רק לבעלה. לכן מה שביקשה להיות עם אותו אדם אחר לא ניתן לה שכן נאסרה לבועל, ומה שיש כבר בידה שזה בעלה נטלוהו ממנה שנאסרה גם לבעלה.
ללמדך שכל הנותן עיניו במה שאינו שלו מה שמבקש אין נותנין לו, ומה שבידו נוטלין הימנו, וכך יהא לאשה שיש לה נפש רחבה ולא מסתפקת במה שיש לה לבסוף היא תאבד את הכל.
מעשה שהיה
וכעת נביא לכן מעשה אמיתי שהיה עם הרב המקובל האלוקי רבינו יהודה פתיה זצוק"ל בעל ה"רוחות מספרות" שסיפר כיצד דיבר עם אשה שבאה מעולם האמת, וסיפרה לו כל מה שעבר עימה, ועל ידי זה תתחזקו ותתייראו שלא לחטוא ולא להחטיא שום אדם בישראל באיסור אשת איש וכה היה המעשה :
כתב הרב המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זצוק"ל: " ומעתה הט אוזנייך ושמע מה שסיפרו לי הרוחות בהיותם עומדים שם לפני בית דין הגדול ואעתיק אותם לפני הקורא אחת לאחת ומהם יבין האדם את דרכו ואת הנעשה בו אחרי ימי חלדו ".וכך כתב בפרק יחזקאל: "אחר כך בשנת התרע"ג ט"ו אלול באה אלי בתולה אחת בת שבע עשרה שנים ושמה כתון בת עזיזה, ואמרה לי כי היא יתומה מאב. בשנת תרע"ב הלכה אמא שלי לארץ פרס כדי לבקר את אחי שחלה שם,ועזבה אותי ואת אחי הקטן ואת אחותי הקטנה אצל אחות אמי אשר היא כעסנית ורגזנית מאוד, ונלאיתי כלכל את כעסה ואת חרפתה וגידופיה, ואם אקשה את מצחי להוכיח אותה על כעסה ועל קללתה אפשר שתוציא אותנו מהבית לגמרי ולא חוששת כלל.
לכן נשאתי כל דבריה בדומיה, עד כי הציקתני רוח בטני מרוב צערי ויגוני, עד שבמוצאי שבת קודש הייתי בוכה ומייללת על משכבי מאין הפוגות על רוע מזלי. והנה בתוך כדיי כך הרגשתי כאילו חתול גדול נפל על מתני בין שני כתפי והיה משרט בבשרי שריטות גדולות כדי לפנות לו דרך להיכנס בי, ופחדתי לצעוק פן תכעס עלי דודתי השובבה.ואחר כך הרגשתי שהחתול ההוא נכנס בזרוע שמאלי ונהייתה זרועי כבדה כמו כובד הרחיים עד שלא יכולתי להזיז אותה ממקומה, ומהיום ההוא והלאה הייתה זרועי רועדת ועצמותי רועדים, ולפעמים גם גלגל עיני עולה ויורד ורגלי מסתבכין זה בזה ומתנודדים הילך והילך. ובמשכבי על מיטתי שמוע אשמע מתחת הכר קול הכאת פטיש חזק מאוד, ובקושי ישנתי מקול הכאת הפטיש. וכך נשארתי עד ששבה אימי מארץ פרס בשנת התרע"ג ולקחה אותי אצל פליל ישמעאל לבדוק מה קורה עימי, ואחר כמה יגיעות אמר שנכנס בך שד נוצרי חזק מאוד ולא יכול הפליל לגרש אותו ממנה.
לכן הלכנו על מצבת יהושע כהן גדול ונתבודדתי שם לבדי והתפללתי שם בדמעות שליש, ובתוך כדי אחזתני רעדה גדולה ונעצמו עיני וראיתי אדם נכבד נורא מאוד שלבוש בגדי לבן ומעוטף בצמר לבן ולא יכולתי להביט בפניו, כך מספרת לי כתון בת עזיזה, והוא היה עומד בריחוק ארבע אמות עומד ומתבונן בי בלי לומר כלום. וכאשר חזרנו מההשתטחות הייתה מגמתינו ללכת אל הפליל, ובלא מתכון הרגשנו עומדים אצל ביתך, ואמרנו הואיל והגענו פה נכנס אצלך ונשמע מה בפיך ואני (הרב יהודה פתיה זצוק"ל) הכותב בראותי את כתון בוכה ודמעתה על לחיה נשבר ליבי בקרבי ונכמרו רחמי עליה, וייחדתי לה הייחוד של הרוח והתחיל הרוח להרעים בקולו ולצעוק ואמר שהוא הרוח שנכנס בכתון היא אישה זונה שבגדה בבעלה.
ושאלתיה על שמה ועל שם אמה ולא רצתה להגיד. ואחר כמה יגיעות אמרה שהיא פלונית בת פלונית והייתה מהתלת בי כמה פעמים ונמשך עניין זה מט"ו אלול תרע"ג עד יום שני י"ט כסליו תרע"ד עד שאמרה הרוח ששמה רוזה בת פרחה, מכאן ואלך אני כותב את תשובת השאלות אשר שאלתיה ומהתשובה תובן השאלה.אמרה רוזה כי בשעת פטירתה באה לילית ונפשה רעדה ממנה מאוד. ובקשה לברוח ולצאת מגופה טרם שתיגע בה אשת השטן. אך תכף שלפה את חרבה והנחתו על צווארה ויצאה נפשה, ולא הרגישו בה היושבים כי אם אחרי שעה אחת. ואחר כך הטילוה ערומה על הקרקע, ובזה מצאה מעט קורת רוח ושתי פעמים באה הנפש כדמות עוף פורח וסיבבה את גופי וגופי הרגיש בה ואחר כך הלכה לה ושוב לא חזרה. ואחר שנקבר גופה באו עליה חמישים משחיתים והביאו את נפשה והעמידו אותה על ראשה. ושאלו על שמה ואמרה להם שנקראת רוזה ולא היו משגיחים המשחיתים בזה השם שאמרה בכלל.
והיו מכים וחובטים אותה שלושה ימים ושלושה לילות בלי להפסיק במקלות של אש עד שעלה אחר כך בדעתה לומר להם שם זה ואמרה להם שנקראת "נהרים" ותיכף עזבוה והלכו להם, ואחרי הליכתם בא מלאך אחד אכזרי כמו משחית אף על פי שהוא אינו משחית והוציא את הנפש מהקבר והכה אותה מכה חזקה, ומאותה הכאה נקלעה ונזרקה עד פתח בית הדין הגדול שברקיע.
והיא עומדת שם ערומה כביום היוולדה ותיכף יצאו מבית דין שני מלאכים אכזריים והביאו סמרטוט של בגד בלוי ושחור והקיפוה למטה מטבורה לכסות את הערווה והכניסוה לפני בית הדין.והבית דין היו שלושה הגדול הוא באמצע והשניים הם אחד בימינו ואחד בשמאלו, וזוהר פניהם כמו החמה, וששאל אותי האב בית דין מה שם אביך ואימך ולא רציתי להשיב לו, והכוני הממונים מכות אכזריות עד שלא יכולתי לסבול, כי במכה הראשונה נעשיתי כאוד מוצל (צלויי) מאש, ובמכה השנייה נעשיתי גחלת ובמכה השלישית נעשיתי אפר.וגם הבית דין הלקוני עימהם ואחר כך חזרו והחיו אותי עד שהוכרחתי לומר להם ששם אבי הוא יעקב ושם אימי היא פרחה ואוי ואבוי למי שיכפור לפני הבית דין כי לפניהם נגלו כל תעלומות לב ואין דבר נסתר מהם. אחר כך נתנו לי פנקס אחד ואינו כפנקס עולם הזה, ואין לו דוגמא בעולם הזה, ופתחו אותו לפני ואמרו לי קראי בו, אמרתי להם איני יודעת לקרוא, אמרו לה הבית דין אם את לא יודעת לקרוא אמרי איזה איסורים עשית מימייך, אמרתי להם לא עשיתי מאומה רע, וכפרתי בכל מרוב בושה וכלימה.
וחזרו ונתנו לי מכות נמרצות כבתחילה, והוכרחתי לומר להם כי דברתי דברי חשק עם הבחור סלאמן שהיה שכנינו.ושאלו אותי ולא עשית עימו שום איסור? ומרוב שיראתי מהמכות אמרתי להם שהוא שכב איתי.שאלו אותי כמה שנים שכב איתך? אמרתי להם שנה אחת בלבד.ויוסיפו להכות אותי עד שהודיתי לפניהם ששכב עימי חמש שנים. שאלו אותי כמה פעמים שכב איתך באותם חמש שנים?אמרתי להם זה לא ידעתי אולי חמישים או שישים פעמים.ולפי שידעו שבאמת אינו יודעת מספר הפעמים ששכבתי איתו לא הכו אותי.רק אמר לי האב בית דין תדעי כי סלמאן שכב איתך מאה פעמים ומן השמים המיתו אותך, כדי שבעלך לא יבוא עליך עוד באיסור. כי כידוע אחים יקרים אשת איש שזינתה נאסרת על בעלה.
ושאל אותה האב בית דין של מעלה, ואת למה עשית איסור זה הלא יש לך בשר שמותר לך והוא בעלך ? ויעלה בדעתי לומר לפני הבית דין וכי אני היה בדעתי לנאוף? והלא סלמאן השכן הוא זה שפיתה אותי? ועוד טענתי ולא ידעתי שזה איסור חמור כל כך רק מנהג לא לשכוב עם עריות וגם רק איתו לבד שכבתי?! וכאשר התחלתי לטעון הכוני שלוחי הבית דין העומדים מימיני ומשמאלי ואמרו לי "שתקי!" ואל תדברי שום דבר אחר רק תשיבי תשובה על מה ששואלים אותך הבית דין בלבד.
פסק דינה של הבוגדת בבעלה שלא עשתה תשובה
אחר כך אמר לי האב בית דין פסק דינך הוא להינתן ביד המשחיתים מאה שנה ! ואומר הרב יהודה פתיה זצוק"ל שמבואר מזה שאם חטא האדם באיזה חטא ושנה ושילש בו צריך לו תיקון על כל פעם ופעם ולא די לו בתיקון אחד בלבד.שהרי כאן גזרו הבית דין למאה בעילות כנגד זה מאה שנים. וממשיכה רוזה שבגדה בבעלה לספר שאמר לה האב בית דין,שבכל יום יהיו מכין אותך עשרים ושבע מלקיות ביום ושבע עשרה מלקיות בלילה, (ואומר הרב אפשר לבאר שנענשת כך מידה כנגד מידה, שכן עשרים ושבע ושבע עשרה סך הכל עולה בחשבון של גימטרייה "דם"שרוזה נאפה עם סלמאן גם כשהייתה נדה, לכן גזרו עליה את המספר הזה של מלקיות) ובכל לילה תחטבי עצים וישרפוך בהם לעיני בית דין שלש שעות בכל לילה.
וגם תלקי לעיני הבית דין שעה אחת . והאלו המאה שנה תלכי עם המשחיתים אשר נמנה אותם עליך לכל מקום אשר יצוו עלייך ללכת שמה, והיזהרי שלא תעברי על דברינו ושלא תמרי את דבריהם, ואחר המאה שנה תחזרי לפנינו, והישבעי לפנינו בשמו הגדול שלא תעברי על דברינו אלה .
ומספרת רוזה והרמתי ידי ונשבעתי בחי העולם שלא אעבור על דבריהם, ואחר כך קראו לארבעה משחיתים ואמרו לי כי אלו הארבעה משחיתים אשר הפקדנום עליך אחד בימין ואחד בשמאל אחד לפניך ואחד פקיד עליהם, ופטרוני מבית דין ונמשכה עמידתי לפני הבית דין שלש שעות. ותכף לקחוני המשחיתים והליכוני למדבר גדול איום ונורא מלא נחשים ועקרבים וחיות רעות מינים ממינים שונים וכלבים גדולים כולם רוחניים המחרידים את כל הנפשות העוברות דרך שם. ועל זה התפלל דוד המלך עליו השלום " הצילה מחרב נפשי מיד כלב יחידתי"(תהילים כ"ב פסוק כ"א) כי אף על פי שלא היו נוגעים בי כלל מכל מקום מפחדם רחפו כל עצמותי.
ואני אף על פי שכוחי גדול כמו המשחיתים ממש, כי תמיד אני פורחת ובורחת מלפניהם והם רודפים אחרי, ואין מרחק ביני וביניהם רק אמה אחת בלבד, עם כל זה אני כפופה להם מפני שהם ממונים עלי. והם השיגוני והלקוני במדבר ההוא עשרים ושבע מלקוית ביום, ובשעה שלישית מהלילה מוליכין אותי למדבר אחר שלא שזפתו עין וגם אני לא אדע ללכת שמה לבדי. וגוזרים עליי לחטוב עצים בשיעור מוגבל והוא ברוחב אמה על אמה ברום אמה ולשאת אותם על שכמי הערום ולהביאם לפני הבית דין השני שמקומם הוא בסוף חצי העליון של אויר הרקיע, ואותו בית דין ממונים על העונש והם בית דין אחר מלבד בית דין הראשון שברקיע אשר נתתי דין וחשבון לפניהם. ובבית דין השני יש גם כן ממונים אחרים שמשמשין לפניהם והם מלאכים אכזריים רק שאינם כמו הארבעה משחיתים הממונים עלי, והארבעה משחיתים מסרו אותי עם משא העצים ביד אותם הממונים והם הכניסוני לבית הדין, ולקיתי שם שעה אחת ולא יכולתי לכוון את מספר המכות שהלקו אותי. ואחר כך השיבו אותי על אלומת העצים והבעירו אש תחת העצים והסיקו אותי במשך שלש שעות עד שנעשיתי אפר ואחר כך חזרו והחיו אותי. ואותם הבית דין אז תיכף כותבים בפנקסם כי ביום פלוני בחודש פלוני באה רוזה לפנינו ועשינו בה דין כך וכך. ואחר כך מוציאין אותי הממונים של הבית דין ומוסרים אותי ביד המשחיתים המחכים אותי מחוץ לבית דין וחוזרים ומוליכין אותי אל מדבר החיות הנ"ל ושם מלקין אותי שבע עשרה מלקיות של הלילה וכך נהגו עמי שתי שנים שלמות.
ותבכה רוזה לפני ודמעתה יורדת לארץ ותאמר מה אומר בפני אדוני אוי ואבוי עלי ועל אותו הצער שאני נמצאת בו. כי היו עוקצי העצים עוקצים בבשרי כמחט בבשר החי. כי אותם העצים כעצים של העולם הזה ובכל פעם ופעם יתפח הבשר של כתפי עד שהיה כנוד מלא מים. ובתשלום כל שנה ושנה של פסק של בית הדין הגדול שברקיע אחרי צאתי מבית דין השני היו מגישים אותי הארבעה משחיתים לפני בית דין שלישי שגם הוא באוויר למטה מהרקיע. ושם כותבים בפנקסם כמה שנים נסתלק מהעונש שלי וכמה שנים נשארו עלי. בנות ישראל יקרות לפני שנמשיך בעדותה של רוזה לרב המקובל האלוקי רבי יהודה פתיה זצוק"ל שהיה איש אלוקים קדוש ובוודאי ובוודאי שאשה שיש לה הרהורים על עדות זו שתדע שהיא כופרת בתורה שבעל פה ובדברי חכמים אשר דבריהם כגחלי אש ולא דעת ולא תבונה נמצאת באשה זו שלא ממהרת להימלט על נפשה.
קניות בצרכניה
הלא במנהגו של עולם שאדם שנכנס לקניות בצרכנייה הוא מעמיס את כל המצרכים לעגלה וקונה וקונה, וכי מישהו עולה על דעתו שהוא יצא משם בלי לשלם? הלא לשטות יחשב הדבר, שכן בוודאי שיצטרך לשלם על כל מה שנהנה ממנו. וכך במנהגו של עולם שאדם שיש לו משפט או עיכולים וכדומה מחמת המשפט, וכי יעלה על הדעת שאם אדם זה יתעלם מהמשפט שמתקרב אליו זה יציל אותו? הלא זה שטות! כי ברגע שיגיע המשפט לא יעזור כלום ויעצרוהו ויכניסוהו לכלא, וישפטו אותו ויענישו אותו כפי מעשיו. וכלל בידנו אם הנך רוצה לדעת כיצד מתנהגים בבית דין של מעלה הסתכל בבית דין של מטה, וזה מלכותא דרקיעא כמלכותא דארעא. אשה שבורחת מהשם יתברך וממצוותיו וחושבת כי היא תהנה מן העולם הזה בעבירות ובחטאים ולא יהיה עימה כלום היא טועה טעות חמורה, שביום הפירעון רק היא תבין כמה הוא תשלם עליה. תעצרי את עצמך אל תהיי עיוורת ברצון שלך אלא פקחי את עינייך ותזהרי לנפשך ותעשי תשובה מהר כי ימינו פשוטה לקבל שבים ולא חפץ השם במות הרשע כי אם שישוב מדרכו הרעה.
התיקון והעצה למעשה
ולכן הננו כאן שומרי ברית קודש באים לעזרתך ולתיקון נפשך. אם אתה חטאת באיסור אשת איש או שאת חטאת במשכב זה,העצה והתיקון למעשה בעניין עוון זה מובא בכתבי רבינו האר"י הקדוש בשער רוח הקודש:
תיקון כ"א :
והוא למי שבא על אשת איש, יתענה שכ"ה ימים וכו' .
ומי יכול בימינו להתענות כאלו מספר תעניות? לכן גם פה הננו מציעים לפניכם, את העצה של הפדיון, לחשב כמה עולה ארוחת צהריים עם שתייה, ולהכפיל ב325 תעניות, ובסכום שיוצא לכם תקנו את הספר עולמה של אשה, ש שם הספר מבאר למה אסור לאשת איש לחטוא בעודה אשת איש, ומה שתרוויחו בזה שעל ידי שתימנעו מאנשים ונשים לחטוא בזה העוון החמור של אשת איש, כך גם מן השמיים ירחמו עליכם ויצילו אתכם מהעוון והחטא הנורא, כי זוהי דעתנו בארגון הקדוש, במידה שאדם מודד בה מודדין לו.