בס"ד
דבר הרב
פרשת מטות מסעי:
אחד מהדברים הנפוצים ביותר בערב שבת קודש שזה יום שישי, שרואים המון אנשים שמקבלים אנרגיות וחשקים ורצונות גדולים ביותר, לחוות את אותם כיסופים וחשקים בכל מיני דרכים, ולכן אם נשים לב ביום שישי לפני שבת קודש המון העם מתרוצצים לכל מיני דברים בכדי לחפש למלא את אותם כיסופים והרגשים שיש להם בעוצמות גדולות ביותר.
מלבד שיום שישי זה סוף שבוע ואנשים (חלקם) מי שיש לו זמן מחפש להעביר את הזמן בבילוי או כל מיני הרפתקאות, היום בימינו ניתן לעשות זאת בכל יום ובכל רגע ובכל שעה והכל בהישג יד, אבל ביום שישי אם תשימו לב אחים יקרים האנרגיות החשקים והרצונות גדולים ביותר, הסיבה לכך מבוארת היטב בחז"ל הקדושים.
אחד מהדברים שניתן ללמוד בתורה הקדושה על עניין זה, כי ידוע שמובא בגמרא מסכת ביצה, כי ביום שבת קודש ניתנת לאדם נפש יתרה, ואף על פי שהאדם אוכל סעודות רבות, יש לו עוד כוחות בנפשו לעשות המון סעודות, ומפני זה האדם מרגיש תאווה יתירה לאכול ולשתות, כיוון שיש לאדם נפש יתרה, ממילא אותה נפש שדבוקה בגוף מרגישה עוד יותר רצון לאכול ולשתות ולענג את השבת בברבורים שליו ודגים.
כמו כן ביום שישי לקראת שבת קודש, מבואר בכתבי האר"י הקדוש כי האדם מקבלת עוד יותר עוצמות רוחניות בנפשו, וזו הסיבה האמתית לכל הריגושים והחיפושים למלאות את הנפש היתרה בכל מיני תענוגות, ובכל מיני חשקים וכיסופים, אלא שהשאלה שצריכים אנו לשאול מה אנחנו עושים עם אותם חשקים ורצונות, יש כאלו שחושבים שצריך ללכת לחוף הים לשטוף את העיניים בכל מיני מראות אסורות רחמ"ל, ששמה הולכות נשים ערומות וגברים ערומים, וזה בעצם ימלא את החשקים שלהם, יש כאלו שחושבים שאם הם ילכו למסיבת בריכה באותו בר מינן זה יעשה להם את היום, יש כאלו בסרטים יש כאלו באכילה ושתיה וכל אחד כפי כיסופיו.
אלא שהאדם הולך לשמה וחוטא במראות אסורות וממילא בזרע לבטלה ובכל מיני מרעין בישין למיניהם בר מינן, ובוודאי שלא לשם כך ניתנו לאדם אותם ריגושים והארות.
המטרה העיקרית שלשמה ניתנו באדם כל אותם הרגשות ואנרגיות חזקות ביותר, זה היה בשביל שהאדם יתכונן להתאחד בשבת קודש עם המלך והמלכה, כי שבת קודש זהו יום שכל העולם שובת מעשיה וממלאכה, שבת קודש זהו יום שמורה על האמונה במי שאמר והיה העולם, וכמו שהוא ברא את העולם ככה הוא מחדש בטובו בכל יום מעשה בראשית, ובכן שמגיע יום שבת מצווה אותנו האלוקים לשבות מכל מחשבת חול, ואין צריך לומר מכל מיני מעשי חול וחילול שבת, אלא להיות כולו קודש להשם יתברך.
וכשהאדם מתייחד עם הקב"ה ומנצל את אותם אנרגיות וחשקים וכיסופים אל המטרה המיוחלת שלשמם נשלחו אל האדם, אזי האדם מתחזק באמונה חזקה ביותר במי שאמר והיה העולם, וממילא נעשה שותף להקב"ה בבריאת העולם, כמו שאומרים חז"ל כי כל האומר ויכולו השמים וכו נעשה שותף להקב"ה בבריאת העולם.
והכוונה בזה שהאדם מייחד את מעשיו על השקפת האמונה הזאת, כי לא בכח יגבר איש, ולא המחשבות שלי של ימי החול המתרוצצים בלי הרף יביאו לי את הישועה ואת הגאולה, הן מעניין הפרנסה או הזיווג או כל דבר אחר.
אלא בורא עולם כשם שהוא ברא את העולם, ככה הוא ממשיך להנהיג את העולם הזה, ולא ברא והניחו בידי הכוכבים והמזלות כפי שטוענים אומות העולם והכופרים, ולכן האדם המאמין שמתקרב ליום שבת קודש הוא עוצר את כל המחשבות מכל מיני טרדות ודאגות שיש לו, ובזה הוא מגלה שהוא אכן מאמין שמי שברא את העולם הוא גם ממשיך להנהיג אותו, וזה נעשה על ידי שאני מקיים את הציווי שלו של שבת וינפש, ובבחינת וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה.
וכמו כן האדם ששובת מכל מחשבה ומלאכת חול כפי ציווי האלוקים, הרי זה בעל בטחון גדול ביותר בבורא עולם, ומי שיש לו בטחון ההנהגה עימו אחרת, כי הבוטח בהשם חסד יסובבנו, כי כדאי הוא האדם הבוטח בהשם לקבל את כל הטוב.
ולכן למדים אנו מפה כי האדם שמקבל את האנרגיות ביום שישי, צריך לדעת שהם נועדו בכדי להתחבר אל האמונה השלימה והדביקות במי שאמר והיה העולם, ובוודאי לא בשביל ללכת ולנאוף ולחטוא חס ושלום במראות אסורות רחמ"ל, ולכן כל אחד שיקבל על עצמו לקחת את הכיסופים ביום שיש למקומות הנכונים והראויים, ולא להיות כעדר שהולך אחרי הכבשה האחת, אלא הולך אחר הדבר הראוי והנכון אשר הורתה לנו התורה ללכת בה, ואזי הוא זוכה לדברים גדולים ביותר.
אצל האשה זה יהיה על ידי הכנות לשבת קודש, אצל האיש זה יהיה בהכנות לשבת קודש ובלימוד התורה הקדושה, ולכל אחד כפי אשר חשקה נפשו לעשות נחת רוח להשם, כי זה העיקר, לעשות נחת רוח ליוצרנו ולעשות רצון בוראנו, שבת שלום ומבורך.